תום כהן: ״באורח קבע יושבים אצלנו בשורה אחת גבר חרדי, תושב מזרח העיר וסטודנטית מבצלאל, וכולם מרגישים שהמוזיקה שלהם״

לכל עיר יש את הביט שלה, וזה של ירושלים מורכב משכבות על שכבות של היסטוריה, צלילים המורכבים מרעש הצופרים של הרכבת הקלה ברחוב יפו לצד בליל השפות המתערבבות בה, פעמוני כנסיות, קריאות מואזין, מסיבות טכנו בחללי העיר, וסירנות מכוניות המשטרה. עם השם המחייב ״תזמורת ירושלים מזרח ומערב״, המנצח והמנהל האמנותי תום כהן, 40 שחי ופועל בבריסל על קו ירושלים, מאגד בהצלחה צלילים שמחברים בין עבר והווה, בין המקומי להשפעות מבחוץ, מהקול העמוק של אלני ויטלי ועד לצלילים הגבוהים של אסף אבידן, בין מזרח למערב, על כל המשתמע מזה.

בתחילת השבוע הבא יערך לראשונה ״פסטיבל ירושלים מזרח ומערב״ שיאחד לשני ערבים בבריכת הסולטן כמה מהשמות הגדולים של המוזיקה. הערב הראשון יוקדש לדיוות אלני ויטלי היווניה, לינט, אישתר אלבינה, ואלרי חמאתי ואסתר רדא. למחרת יתארחו בבריכה המשקיפה על העיר העתיקה כוכבי המוזיקה העכשווית: נגה ארז, אסף אבידן ותמיר גרינברג. החיבורים עם התזמורת בניצוחו של כהן צפויים להפוך את שני הערבים החד-פעמיים לבלתי נשכחים. בין החזרות הוא התפנה לשיחה עם הבלוג על מה צפוי להיות בפסטיבל וגם מה המקום האהוב עליו בעיר.

שני הערבים שונים זה מזה באופי ובוייב שהם מביאים לבריכת הסולטן. מה צפוי להיות בכל אחד מהמופעים?

״שני הערבים שונים זה מזה, אך הם חלק מניסיון של התזמורת ליצור שפה מוזיקלית ישראלית. במשך שנים, כשעוד היה לי שיער מלא ושופע״, הוא צוחק, ״היה מקום וצורך להוכיח שגם מוזיקה מזרחית היא קלאסיקה ויכולה להיות איכותית. עם השנים, גם בזכות המקום שהמוזיקה המזרחית קיבלה ומקומה של התזמורת היוצאת דופן הזו בשדה המוזיקה העולמי – הגענו למצב שאנחנו מרגישים ביטחון לומר שאנחנו יכולים ומרגישים בנוח להקיף כל סגנון מוזיקלי שאנחנו אוהבים ויש בו גרעין של המזרח התיכון: מנגה ארז שבתוך השירים שלה מצאתי בפינצטה ליין שיכול להישמע ערבי, או אסף אבידן שהמוזיקה שלו מתקשרת עם מוזיקת סהרה וצפון אפריקה״.

איזה מבין החיבורים בפסטיבל לתזמורת הפתיע אפילו אותך? 

״יש שתי נקודות מפתיעות בערב הראשון של הפסטיבל: החיבור בין לינט ואישתר אלבינה שיבצעו יחד בטורקית וצרפתית את השיר ׳מאווי מאווי׳ של איברהים טטליסס (בעבר עשתה התזמורת ביצוע מרהיב לשיר עם שריף,א״י). זה ביצוע מפתיע ולא מובן מאליו; החיבור המפתיע השני הוא בין ואלרי חמאתי לאסתר רדא, שיציגו ביצוע חדש וממיס לשיר ׳הללויה׳ של לאונרד כהן״.

מתוקף שמה, ׳תזמורת ירושלים מזרח ומערב׳ ממוססת גבולות מוזיקליים בין מוזיקה מערבית למזרחית, אבל היא גם מרפררת למערב ומזרח העיר. עד כמה אתה מרגיש שקהל ממזרח העיר פתוח לתכנים שלכם?

״זאת שאלה מורכבת. התחושה שלי מאוד סובייקטיבית, אבל אני כן יודע בוודאות שהתזמורת היא אחד הגופים היחידים בארץ, שאתה רואה באורח קבע בשורה אחת גבר חרדי, תושב מזרח העיר וסטודנטית מבצלאל, וכולם יחד צורכים את המוזיקה ומרגישים שהיא שלהם. כל הזמן נעשים מאמצים גלויים ומתחת לרדאר, להגיע לאוכלוסיה החרדית והאוכלוסיה הערבית בעיר, שרעבות לתרבות אבל יש להן התניות מסוימות כדי לצרוך אותה. הזכרת מקודם את פסטיבל מקודשת, ולאחר אחד הקונצרטים שלנו שם, שאל אותי כתב של ה׳ניו יורק טיימס׳ אם אני חושב שהקונצרט הזה קרב את השלום. עניתי שאני די משוכנע שהוא לא קרב את השלום אבל נותן לנו הזדמנות לראות שאם היה שלום, איזה יופי של קונצרטים היו יכולים להיות כאן״.

לכל עיר יש את הקצב שלה, קצב חיים וקצב מוזיקלי. מהו של ירושלים?

״בהשוואה לתל אביב, שהיא מרכז תרבות של ההווה – בירושלים אתה מרגיש את ההיסטוריה. אם בתל אביב הקצב הוא בפעימות של שניה בעיר ללא הפסקה, ההווה של ירושלים מורכב מעבר מאוד עשיר, ועתידה של העיר בנבואות העולם. יש כובד שהוא לא דווקא שלילי, אלא מטען שמורכב מהיסטוריה עשירה. כשאתה נכנס לירושלים אתה מרגיש שהעברת כרטיס כניסה במקום מחייב ומשמעותי, ומצד שני, יש בכובד הזה משהו שמחזיר אותך לפרופורציות ומזכיר לך עד כמה אתה קטן על ציר הזמן של העיר״.

מהו המקום האהוב עליך בירושלים ומדוע? 

״התשובה לא קשורה לעיר אלא לאנשיה. חדר החזרות שלנו בתיאטרון ירושלים הוא מקום מפלט אמיתי מטרדות היומיום האישיים. אני עובד עם מוזיקאים מצויינים שמבינים אחד את השני ללא מילים, וכשאנחנו מנגנים יחד התקשורת נעשית דרך עיניים, מוזיקה וגוף. יש בזה משהו תרפויטי עבורי ואני מוצא את השקט הזה רק עם התזמורת הזו ורק בירושלים״.

פסטיבל ירושלים מזרח ומערב, ראשון ושני, 28-27 באוגוסט, בריכת הסולטן, ירושלים

ראשון, 27/8, 20:30: אלני ויטלי, אישתר אלבינה, לינט, ואלרי חמאתי, אסתר רדא עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב

שני, 28/8 20:30: אסף אבידן, נגה ארז ותמיר גרינברג עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב

כרטיסים: 299-169 שקל (הטבות לחברי ירושלמי ואחרים – פרטים בלינק)

ועוד שתי המלצות לאירועי סופקיץ השבוע

לילה לבן במגדל דוד

בליל חמישי יתקיים במוזיאון מגדל דוד המחודש בירושלים לילה לבן שמשלב אמנות, מוזיקה ויצירה ירושלמית, עם מיצגים של בוגרי בתי הספר לעיצוב ואמנות בעיר. על הבמה המרכזית יעלו החל מהשעה 20:30 טדי נגוסה, זהבה בן, רייש, רייסקינדר ועוד. החל מחצות תתקיים באולם הצלבני מסיבה של הליין Hypnotic Discotheque שצפויה להסתיים עם זריחה, אז יעלו בבמה המרכזית המופעים של ZIV ומגפונים שיסגרו את הלילה בשעה 05:45. אחר כך לכו שימו פתק בכותל.

כרטיסים : 55 שקל ברכישה מוקדמת (45 שקל לסטודנטים ולחברי מועדון ירושלמי), 65 שקל בדלת

פסטיבל סוף הקיץ בתאטרון ירושלים

מיני פסטיבל שהפך למסורת. בשלושת הימים האחרונים של אוגוסט, נערך ברחבה של תאטרון ירושלים פסטיבל מוזיקה למבוגרים ותאטרון לילדים, עם הופעה של יובל דיין מארחת את בר צברי, טל מוסרי עם הכבש הששה עשר והאחיות כרקוקלי שיזכירו לכולנו שהגיל דופק בדלת.

כרטיסים: 99-55 שקל

ועד שגל החום ירד, אפשר להתווכח האם מדובר בשיר הכי יפה או הכי רלוונטי של זהבה בן

איתי