
ביום שני (26 בדצמבר 2022) תעלה לירושלים, בפעם הראשונה בתולדותיה, להקת ״פוליאנה פרנק״ שהוקמה בשלהי שנות השמונים ומאז עברה גלגלולים שונים וחבריה התפזרו על פני שלוש יבשות. הכח המניע מאחורי ההרכב היא אליוט (שרון בן עזר), אייקון תרבות להטב״קי ודי.ג׳יי מחוננת, שמעולם לא חששה, לפחות כלפי חוץ, לאתגר את המאזינים בביקורת חברתית ובטקסטים פוליטיים עם שירים כמו ״גיבור צבא ההגנה״, ״ארץ מוחלת יושביה״, ״החיים אחרי הציונות על שפת הים״. אפילו ״הרעות״ של חיים גורי באלבום הנפלא שהוציאה עם חיים אילפמן בשנת 2000 נשמע בפיה כטקסט פוליטי. בשני, כאמור, יופיעו פוליאנה פרנק ב״צוללת הצהובה״ (21:00 בערב) ויאירו את העיר בהופעה שצפויה להיכנס לדברי הימים של העיר שחוברה לה. רגע לפני שהיא עולה על כביש אחד תפסנו את אליוט לשיחה על מה שצפוי בהופעה, על השיר החדש ״באלה הידיים״ ועל הזיקפה הלאומית.
זאת הופעה ראשונה שלכם בירושלים. יש בעיניכם חשיבות להופיע כאן?
״ההרכב המקורי של פוליאנה פרנק (רזי בן עזר, עמי לוי, שבי עוזיאל שבי ואליוט) לא הופיע מעולם בירושלים. מרגע שהבנו שהלהקה מתכנסת שוב להופעות בארץ (אנחנו פזורים על פני שלוש יבשות), היה ברור לנו שחייבים להגיע לעיר. יש בירושלים משהו עמוק ומקשיב יותר. חוויתי את זה באינספור הופעות סולו, הופעות עם עדי קיסר, פרויקט קהלת של קורין אלאל, ותקלוטים כדי.ג׳יי בעיר בשני העשורים האחרונים. אני מאוד מאוד אוהבת להופיע ולבלות בירושלים, והרבה א.נשים שאלו אותנו כשהופענו בקיץ בתל אביב בקיץ אם נגיע לירושלים. סוף סוף זה קורה״.

מה צפוי במופע?
״אנחנו נופיע בהרכב המקורי שהקליט את שני האלבומים הראשונים (״חיה ומתה בארון״, ״אין לבחור״) בתוספת המתופפת הצעירה והמוכשרת רוני שפר (״הזאבות״). נבצע את כל השירים המיתולוגיים בתקווה שתשירו איתנו, ואת השיר החדש שהוצאנו השבוע למילים של המשוררת עדי קיסר (אקס ירושלמית וחביבת הבלוג, א״י)״.
עדי קיסר- "באלה הידיים"
תֵּדַע כָּל אֵם עִבְרִיָּה
לַשִּׂנְאָה יֵשׁ יְלָדִים
תֵּדַע כָּל אֵם עֲרָבִיָּה
לַשִּׂנְאָה יֵשׁ הוֹרִים
יֵדְעוּ כָּל הַצְּדָדִים
שֶׁמְּחַלְּקִים כָּאן רוֹבִים
בְּשֵׁם הָאֲדָמָה
בְּשֵׁם הַשִּׂנְאָה
בְּשֵׁם הָאַהֲבָה
בְּשֵׁם הַקְּדֻשָּׁה
בְּשֵׁם הַיְּלֻדָּה
בְּשֵׁם הַתְּמוּתָה
בְּשֵׁם הַגֵּנֵרָלִים
בְּשֵׁם הַזִּקְפָּה
יֵדַע כָּל יֶלֶד
מְחַלְּקִים כָּאן כַּדּוּרִים
מְחַלְּקִים כָּאן שְׁרִירִים
מְחַלְּקִים כָּאן שְׁקָרִים
תֵּדַע כָּל יַלְדָּה
אֵיךְ מַצְבִּיעִים
אֵיךְ מַצְדִּיעִים
אֵיךְ מְטַנְּפִים
אֶת הַנֶּפֶשׁ
וְאָז מַמְשִׁיכִים
אֵיךְ עוֹשִׂים אַהֲבָה
וּמוֹלִידִים
שׂוֹנְאִים חֲדָשִׁים.


בואי נחזור שלושים שנה אחורה. מי זאת "פוליאנה פרנק"?
״להקת פוליאנה פרנק הוקמה בסוף שנות השמונים על ידי האחים אליוט (שרון בן עזר) ורזי, וחברי הילדות שלנו עמי לוי ושבי עוזיאל. בשנת 1989 הוצאנו את הקלטת ׳חיה ומתה בארון׳ עם שמונה שירים שהקלטנו בבית והיא התקבלה באהבה על ידי הקהל. העיתונות לא ידעה מה לעשות עם המילים של ׳גיבור צבא ההגנה׳ ויואב קוטנר אף הושעה כשהשמיע אותו ברדיו. כששאלו אותי בראיון אם אני לסבית ועניתי ׳ברור׳, שמו אותי על שערי כל העיתונים והשתגעו מעצם זה שאני לא מחביאה או מתנצלת על כך. למעשה היתי האמן הראשון – מכל המגדרים – שיצאה בפומבי בארץ.
״שנה לאחר מכן הקלטנו את אלבום האולפן ׳אין לבחור׳, שמתוכו ׳זיוה׳, שיר שובב וג'נדר-בנדרי- היה ללהיט ענק. גרנו אז כבר בשלוש יבשות שונות ולמרות שאנחנו משפחה אוהבת, ותמיד בקשר, הוצאנו מאז אלבום נוסף של הקלטות נדירות בשנת 2003 ושני אלבומים נוספים כצמד (אליוט וחיים פרנק אילפמן). בקיץ האחרון הופענו פעם אחת בתל אביב בערב שלא נשכח אף פעם. היה שם גל אהבה מטורף והקהל שר כל מילה. מזה נולד השיר החדש ושתי ההופעות בירושלים ותל אביב״.
מוטיב הזיקפה הלאומית מופיע לאורך שלושה עשורים: בשיר "גיבור צבא ההגנה" (1990) וגם בשיר החדש "באלה הידיים" (2022), האם את מרגישה שהחיים בישראל עדיין מנוהלים ומנווטים על ידי ליבידו גברי ומיליטריזם?
״ישראל היא מדינה של גנרלים ורבנים, פטריאכליה מיליטריסטית ומגבילת נשים, ואנחנו שרות על זה, כי אנחנו שרות על כל מה שנמצא בליבנו. הבחירות האחרונות הדגישו מאוד את השלטון הדתי- צבאי, לאומנות ושנאת זרים. זה דחף אותנו להקליט את השיר החזק של עדי. חשוב לנו לדבר על זה שהאחריות לשנאה היא אצל כולנו. אנחנו מגדלים את הדור הבא״.
מקום אחד אהוב בירושלים
״המפעל״

ואם אתם כבר פה בעיר, שלושה אירועים נוספים (ושווים) שיערכו השבוע:
פסטיבל החורף במפעל
אמש נפתח במקום האהוב על אליוט פסטיבל החורף עם עשרות אירועי מוזיקה, אמנות ותרבות שיערכו במפעל ובחללים נוספים בעיר כמו המזקקה, תיאטרון הקרון ומוזיאון מגדל דוד. יש ליינאפ שווה במיוחד. גם לילדים.
מיפו עד אגריפס
בשבוע הבא יתקיים בפעם התשיעית פסטיבל ״מיפו עד אגריפס״ (ניהול אמנותי: אלעד שכטר), שיתארח השנה במוזיאון מגדל דוד. הפסטיבל מוקדש לתצוגה של מחול עכשווי בחללים אלטרנטיבים, מוזיקה אלקטרונית וקולינריה. בתוכנית הפסטיבל תשע עבודות, ארבע מהן בבכורה עולמית. הפסטיבל ייחתם במסיבת New Year משולבת ביצירות מחול במגדל דוד בניצוחם של עמית סטארק וערן קוינט (היפנוטיק דיסקוטק).
לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים: אתר מוזיאון מגדל דוד
פסטיבל הפרינג׳ בבית מזיא
לאורך השבוע הבא יערך פסטיבל הפרינג׳ בבית מזיא לאורך חמישה ימים. במסגרת הפסטיבל יציגו יוצרים עצמאיים מופעי תיאטרון, מחול, פרפורמנס ומוזיקה לנוער ולמבוגרים.
לרשימה המלאה ולכרטיסים לחצו כאן
ושיר לסיום,
קצת אור בתוך החושך שמסביב