ביקור במנזר הקפוצ׳יני בירושלים: מיונה וולך ועד חסיד אומות העולם האב פייר-מארי בנואה

חלל הכנסיה במנזר הקפוצ׳יני. כל הצילומים: איתי יעקב

בקצה רחוב ד׳ישראלי בשכונת טלביה בירושלים, עומד מאחורי שער ברזל וחומת אבן גבוהה המנזר הקפוצ׳יני, שנבנה בלב השכונה, בה חיו בעבר משפחות אמידות מהקהילה הפלסטינית נוצרית. בנייתו החלה בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 על ידי נזירים צרפתים שהגיעו לירושלים מלבנון, במטרה להקים מנזר, מכון תיאולוגיה ומרכז רוחני לחברי המסדר. את הקרקע רכשו מהפטריארכיה היוונית, ובין השנים 1937-1935 נבנה המקום שתוכנן על ידי המהנדס סטפן דה סנט אטיין. זה יקח עוד כמה עשרות שנים טובות עד שהמנזר יפעל במתכונת הנוכחית.

ביום שישי הקרוב בשעה 10 בבוקר, יפתח המנזר למבקרים במסגרת ״פסטיבל טלביה הראשון״ שמארגן מינהל קהילתי גינות העיר. הביקור יחתום עשרה ימי מפגש קהילתיים בשכונה, ויכלול קונצרט קלאסי של שלישיית מיתרים בכנסיית המנזר. את הסיור יעביר הנזיר יונוס, דוקטור לארכיאולוגיה, שהגיע אל המנזר בשנת 2007. במנזר חיים ששה נזירים הלומדים ומתבודדים במקום, לצד מספר נזירות שהגיעו מחו״ל בעת האחרונה. יחד הם מפעילים משק חקלאי, כנסיה המשמשת, בין היתר, דיפלומטים ותושבי חוץ המתגוררים בסמוך, וגן ילדים בו מתחנכים ילדיהם של עובדים זרים הגרים בשכונה. לדברי יונוס, הבחירה להשתתף בפסטיבל תחשוף את המנזר לתושבי טלביה וירושלים, ומצדם, זאת גם הזדמנות להכיר את השכנים ולהשתלב בחיי השכונה.

מבט מבחוץ על המנזר

המסדר הקופוצ׳יני הוא מסדר קתולי שפרש מן המסדר הפרנציסקני האיטלקי ונוסד בתחילת המאה ה-16 על ידי מתאו דה באשו. סימן הזיהוי של הנזירים הוא באמצעות לבושם: גלימת בד חומה עם חבל הנכרך סביב מותניהם וכובע קפוצ׳ון מחודד. לבוש פשוט וצנוע, המקרין גם על רוחה של הקהילה הקטנה והמבודדת. זאת הסיבה, מסביר יונוס, כי עם הגיעם לישראל, בחרו הקפוצ׳ינים לרכוש קרקע באיזור צידי בעיר. שכונת טלביה היתה אז מרוחקת מהעיר העתיקה ומרחביה היהודית (שתכף חוגגת מאה להיווסדה, כיום היא אחת השכונות היקרות בישראל ובירושלים בפרט. ברחוב מאנה הסמוך עומד למכירה בית שהיה שייך למשפחת ג'מאל בסכום של 30 מיליון שקל.

למרות שבנייתו הושלמה כבר בסוף שנות השלושים, המנזר החל לפעול רק בתחילת שנות האלפיים. בשנת 1939, מיד בתום בנייתו ועם פרוץ מלחמת העולם השניה, הפקיעו הבריטים את המתחם מידי חברי המסדר כ״רכוש אויב״, מאחר ואיטליה של מוסוליני לחמה לצד גרמניה הנאצית. המקום שימש כבית מעצר של הבריטים עד לעזיבתם את פלשתינה, כשבוילה הארון א-ראשיד ברחוב מרכוס הסמוך עמדה מפקדת חיל האויר של הבריטים. עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, פעל המקום כבית חולים לבריאות הנפש של קופת חולים כללית. בין המאושפזים המפורסמים במקום היו הצייר שלום רייזר והמשוררת יונה וולך, שכתבה במקום את אחד משיריה היפים ביותר: ״לא יכולתי לעשות כלום״.

זֶה הָיָה אֶצְלִי בַּיָּדַיִים

וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם

בביוגרפיה אודותיה שפרסם העיתונאי והסופר יגאל סרנה, הוא מתאר את תקופת אשפוזה בבית החולים, שם גם התנסתה בטיפולים ניסיוניים שכללו אל.אס.די. ״יונה סיפרה לפסיכיאטר מרסל עשאהל על תוכניתה לכתוב בטלביה. שולחן כתיבה וכיסא מסתובב הוסעו מהמחסן״, הוא כותב. ״במחלקה הוקם חדר עבודה ויונה תשב בו ימים ארוכים, מדפיסה מכתבים, תולה ציורים ובדים ארוכים, כותבת שירים על ערפל סמיך, כדורי הרגשות, נער יפה ואבדון. חלק מדפיה חוררו ויצורפו על ידי עשהאל לתיק החולה שלה, בין דו״ח מעבדה לתוצאות בדיקת גולגולת״ (עמ׳ 123, הוצאת כתר)

את רוחה של יונה וולך קשה למצוא בין חללי המנזר המודרני, אבל שרידים של בית החולים הפסיכיאטרי ניתן לאתר במתחם הלא משופץ של המנזר, שם ניצבים מבנים ישנים בודדים. על דלת לבנה מעץ תלוי השלט ״מרפאה בעסוק ראשית״, עדות אחרונה למה שהתרחש בין כותליו של בית החולים. חדר נוסף שעבר שימור הוא בית הכנסת ששימש את בית החולים, עם עיטורי מתכת בצורת מגן דוד ומבנה ארון הקודש שניתן לראות מבחוץ.

בכלל, המנזר הקפוצ׳יני בירושלים אינו דומה למנזרים אחרים בעיר, שלרוב בנויים בחללים עתיקים שמרגישים כמו מסע אחורה בזמן. השיפוץ המודרני ועבודות האמנות התלויות על קירותיו, מייצרים תחושה נינוחה. מימין לאפסיס הכנסייה, נמצא ארון מקודש המעוצב כאוהל מועד, ועל הקיר השמאלי בכניסה תלוי דיוקן של הכומר פייר-מארי בנואה, נזיר פרנצ׳סקני ממרסיי, צרפת, שהבריח יהודים מאיזור וישי לשוויץ וספרד ובהמשך לצפון אפריקה. ביוני 1944 כאשר שוחררה רומא, נודע בנואה בכינוי ״אבי היהודים״ ובשנת 1966 הוענק לו אות חסיד אומות העולם מיד ושם. לדברי יונוס, השלוחה הירושלמית מתעתדת לארגן יום עיון לזכרו ולהנצחת שמו עבור דורות של אנשים שלא הכירו את פועלו.

ציור דיוקן של האב פייר-מארי בנואה

הסיור ביום שישי הוא הזדמנות (כמעט) נדירה לבקר במנזר. אם אתם בשכונה בימים הקרובים דעו כי במהלך השבוע צפויים להתקיים במסגרת הפסטיבל שני אירועים נוספים: ביום רביעי בשעה 16:20 יתקיים בגינת סוקולוב סיור בהדרכתו של ישראל גלאון על הירוק והצומח בשכונה, וביום חמישי בשעה 16:00 תעלה הצגת הילדים ״קרקס בצוותא״ בגן השושנים היפה, לצד יריד יד שנייה, דוכני מזון, הקרנת סרט והפתעות.

שער הכניסה המזרחי של המנזר הקפוצ׳יני

ותביאו משהו חם, כי בערב נהיה קריר ממש

איתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s