דינר רש: מה לראות ומה לאכול בפסטיבל הקולנוע ירושלים. המלצות לסוף אוגוסט

מתוך הסרט התיעודי ״יורש הקעקועים״ של הבמאית אורית אופיר רונאל. צילום זאב ספקטור

לאחר שלא התקיים אשתקד במתכונתו הרגילה עם הקרנות מול קהל, הערב (שלישי) יפתח פסטיבל הקולנוע ירושלים עם סרט האנימציה ״איפה אנה פרנק״ של הבמאי ארי פולמן בבריכת הסולטן. צפוי להיות קריר שם בערב, כן, גם באוגוסט, אם להסתמך על ביקור שם בשבוע שעבר, אז #תביאו_משהו_חם.

הפוסט הזה הוא שילוב בין שתי אהבות גדולות שלי: סרטים ואוכל. לצד המלצות על סרטים שראיתי וכאלה שכדאי לראות בפסטיבל (כולל רשימת הקרנות חוץ שיתקיימו במהלך תריסר הימים הבאים ברחבי העיר) התקנתי עבורכם מדריך למסעדות הפזורות באיזור הסינמטק במרחק של עד 15 דקות הליכה. תכ׳לס, זה הדבר החשוב ביותר, לפני או אחרי הסרט.

סרטים שראיתי וכדאי לראות (יש כאלה שראיתי ואחסוך ממכם)

זולה: סרט אינדי אמריקני שמגיע היישר מפסטיבל סאנדנס. הסרט מבוסס על שרשור טוויטר בן לא פחות מ-148 ציוצים על לילה בלתי נשכח שעברה אזיאה קינג (המכונה זולה). סרט פסטיבלים אולטימטיבי מומלץ.

מין חסר מזל או פורנו משוגעים: סצנת הפתיחה של סרטו החדש והמדובר של הבמאי הרומני ראדו ג'ודה, שגרף את פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין האחרון, תלווה אתכם ימים ארוכים מתום הצפיה. הסרט בנוי כטריפטיך קולנועי בן שלושה חלקים, ועוקב אחר אמי, מורה בבית ספר שתדמיתה המקצועית סופגת מהלומה אנושה לאחר שסרטון וידיאו פרטי שבו היא מתועדת בעיצומו של אקט מיני סוער דולף לאינטרנט. העלילה בהמשך משעשעת וביקורתית.

קריפטיזו: פנטזיית אנימציה פסיכדלית ומרהיבה, של סרט מסע הזייתי מלא בקריפטידים.

הילד היפה ביותר בעולם: לפני מספר חודשים צפיתי לראשונה בסרט ״מוות בונציה״ של הבמאי לוקינו ויסקונטי משנת 1971, ואז הלכתי לקרוא את הספר שכתב תומאס מאן 59 שנה לפני העיבוד הקולנועי. הספר כמובן טוב יותר, שלא לומר, מהדהד את תהליך ההשתוקקות לנעורים אבודים של הסופר גוסטאב פון אשנבאך, מאשר את ההשתוקקות הפיזית ל״הילד היפה בעולם״, השחקן ביורן אנדרסון, שהיה רק בן 15 כשלוהק להיות מושא תשוקתו של פון אשנבאך בסרט. סרט הדוקו הרגיש הזה יצא לבדוק מה קרה לו מאז.

לברוח: דרמת אנימציה מרגשת ואקטואלית, על נער צעיר ומשפחתו שנמלטו מאפגניסטן בשנות התשעים לסקנדינביה. הסרט מגולל את תלאות המסע הפיזי והאישי שלהם לצד תהליך יציאתו מהארון. הכינו את הממחטות, כי אתם הולכים לייבב.

שפאר בדרך להוליווד: אני לא חובב גדול של סרטי שואה ונאצים, אבל הסרט החדש של ונסה לאפא שעוקב אחר דמותו האניגמטית של אלברט שפאר, איש סודו של היטלר, הוא מסמך אודיו-ויזואלי מרתק ומהפנט, שנוצר ביד אמן, על ידי חומרי ארכיון ושיחות שלא נועדו לפרסום.

אשת חיל: הבמאית אנה סומרשף למדה איתי במחלקה לקולנוע ולטלוויזיה במכללת ספיר, אז שמורה לה פינה חמה בלב. סרטה התיעודי החדש עוקב אחר קבוצת נשים חרדיות שנאבקות בבג״ץ ובדעת הקהל הציבורית כדי לאפשר להן להיבחר למפלגות חרדיות בכנסת.

יורש הקעקועים: הסרט הכי ירושלמי בפסטיבל, הוא סרט משפחתי מרתק העוקב אחר שושלת רזוק מהרובע הנוצרי בעיר העתיקה, משפחת מקעקעים קופטית שההיסטוריה שלה נטועה עמוק בעיר מזה 500 שנה. זהו סרט מסע משפחתי בו יוצא הגיבור ואסים רזוק למסע אחר גלופות העץ המשפחתיות שאבדו לצד סודות משפחתיים שנטמנו עמוק באדמה. הסטודיו שלו, אגב, נמצא בכניסה לעיר העתיקה משער יפו בשביל סיינט ג׳ורג׳ 31.

ומה עוד כדאי לראות

רשימת הסרטים של הפסטיבל עשירה ומגוונת, ויש בה כמה מלהיטי הפסטיבלים הגדולים של השנה האחרונה. רשימה חלקית של סרטים שטרם ראיתי אבל שווים צפיים: ״הסירו דאגה מלבכם״ של תום שובל, שכל סרט של הבמאי החכם הזה הוא בוקס בבטן; ״מחברות שחורות״ התיעודי (והארוך) של שלומי אלקבץ על אחותו, רונית אלקבץ ז״ל. סרט ישראלי נוסף שאני ממתין לו הוא ״מישהו יאהב מישהו״ של הדס בן-ארויה.

מהפסטיבלים הבינלאומים מגיעים ״טיטאן״, הזוכה הגדול של פסטיבל קאן האחרון; ״ממוריה״ של הגאון התאילנדי אפיצ'טפונג ויראסתקול,  בכיכובה של טילדה סווינטון, שחלק עם נדב לפיד את פרס חבר השופטים באותו פסטיבל; ״המזכרת 2״ של ג׳ואנה הוג, גם הוא בכיכובה של סווינטון. עוד סרטים מסקרנים: ״תא מספר 6״, ״אמפארו״, השבר״, ״קיץ של נשמה״ על פסטיבל וודסטוק, ״לא שמה זין״, ״האחות היפה״, ״פרה ראשונה״, ״ברונו רידאל״ ועוד.

במאי הקולנוע קוונטין טרנטינו (שכבר נוכס לידי ישראלי) אצר תוכנית סרטים מיוחדת בשיתוף הפסטיבל, הכוללת שמונה סרטים שיוצגו בפילם 35 מ"מ, כמחווה לסרטי קאנון של המפיקים הישראלים יורם גלובוס ומנחם גולן. שמונת הסרטים הם: "מחץ הדלתא", "השגריר" (עם הקדמה של טרנטינו עצמו. כל הכרטיסים כבר אזלו), "משאלת מוות 4", "קינג'ייט", "הכלוב העירום", "רכבת אל החופש", "עשר דקות לחצות" ו״עכבר הברים״.

שימו לב שבבית הנסן יתקיימו הקרנות של שלושה סרטים ישראלים לאור ירח (סרטים ישנים שלא מהפסטיבל); וברחבי העיר יוקרנו מדי ערב בחינם על גבי משאית הסרטים הניידת, סרטים מהפסטיבל תחת כיפת השמיים.

ועכשיו, למזון במרחק הליכה. ורק דברים שנכנסו לי לבטן

במתחם הסינמטק יפעל מתחם מזון של פיצה פלורה הפופולארית יחד עם מסעדת פרגמון המצוינת והצמחונית בעיר, שמצטרפת לראשונה לדשא של הפסטיבל. אני פחות מחובבי הפלורה, אבל כל מה שהשף עומר עידו מוציא בפרגמון הוא חגיגת טעמים. אז יש למה לחכות!

אם בא לכם לדגום מסעדות נוספות מירושלים, לאורך השבוע מתקיים בגיא בן הינום הסמוך פסטיבל ״אוטו אוכל״ המארח מסעדות ירושלמיות במחיר של 35 שקל למנה. משתלם למי שרוצה לנסות כמה מנות, אבל קחו בחשבון שיש תור גיהינום לפני כל דוכן. א׳-ה׳, החל מהשעה 18:00 ועד 23:00.

ברחוב עמק רפאים הסמוך לסינמטק יש לא מעט נקודות לאוכל רחוב או בישיבה. חובבי המבורגר ובשרים מוזמנים לרשת ״בורגרס בר״ שבעמק רפאים 31 (כשר. סגור בשבת) שבצמוד אליו תמצאו סניף של ״סושי רחביה״ (גם הוא כשר), שנחשבת לרשת הסושי המובילה בעיר. יחסית להיצע בעיר היא סבירה ומעלה. בשביל פלאפל טעים או שווארמה (שבעיני היא אחת הטובות בעיר) מוזמנים לעצור בפלאפל דורון בפינת הרחובות עמק רפאים ורחל אמנו (סגור בשבת). ואחרון חביב, המסעדה האיטלקית שבקולנוע סמדר (לויד ג׳ורג׳ 4, פניה מעמק רפאים). יש טובות ממנה בעיר שפתוחות בשבת, אבל אפשר לעצור בה לפני / אחרי סרט, בונוס גדול למסעדות באיזור.

אם אתם לא חוששים מילדים צורחים סביבכם, במתחם התחנה הראשונה הסמוך לסינמטק מומלץ לעצור במסעדת הבשרים ״אדום״, מוסד ותיק וטעים בירושלים שפתוחה בשבת. באופן אישי אני מעדיף את הבר בחדר הפנימי שגם אפשר לעשן בו. עוד במתחם ובאופי אחר לגמרי, בית הקפה ״לנדוור״. אני יודע שזה לא המקום הכי מגניב לשבת בו, אבל לאחרונה יצא לי במקרה לבקר בו לארוחת ערב עם חברים, משהו קליל של פסטה וסלט, והיה טעים. השירות הטוב והמחירים ההגיוניים הם בונוס. ובניגוד להרבה מקומות בעיר – פתוח בשבת.

ימינה לכיוון מרכז העיר במרחק של חמש דקות הליכה מהסינמטק, על הפינה של קרן היסוד וז׳בוטינסקי, מסתתרים שני ספוטים טעימים הפתוחים גם בשישבת: מסעדת השף ״סאטיה״ (קרן היסוד 36) של אילן גרוסי; וצמוד אליו ממש הפיצה P2 (פי בריבוע) שיש האומרים – והם צודקים! – שהיא הפיצה הטובה ביותר בעיר. מגישים בה פיצות, פסטות וסלטים. טעים ולא יקר.

מיטיבי לכת – הפסקה הזאת עבורכם. אם 15 דקות הליכה באוגוסט לא מפחידות אתכם (אחרי 5 בערב נהיה באמת נעים) מוזמנים לטפס לכיוון המסעדות ״פרינג׳״ (כשרה וחלבית) ו״טלביה״ (לא כשרה ולא חלבית) שבמתחם תיאטרון ירושלים (רחוב שופן 5). שתיהן מצוינות, שתיהן טעימות, ולשתיהן חובה להזמין מקום מראש.

ואל תראו סרטים על בטן מלאה, אפשר להירדם

איתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s