לאכול עם הרגליים: בין תלפיות לבית חנינא

זה נראה טעים, זה נראה משמין, אבל תודו לי אחרי שתאכלו את זה. מטאבק בשועפט. צילום: איתי יעקב

ירושלים נפתחת לאט לאט

עוד ישנה תחושת נכאים ברחובות, עמק רפאים כשמו כן הוא, אבל גם דיזינגוף השבוע נראה נטוש לחלוטין. המוזיאונים סגורים, אבל לפחות חלק מהאתרים המקודשים לשלוש הדתות פתוחים, ופתק בכותל אף פעם לא מזיק. ההפגנות בבלפור מול מעון ראש הממשלה שנכנסו לשבוע ה-21 שומרות עדיין על כוחן כממגנט רשמי לתיירות פנים, והשאלה הגדולה היא האם החורף יחליש את האדרנלין של המחאה העממית. בתוך תמונת המצב המעט עגומה הזו, אפשר להתנחם בעובדה כי מסעדות העיר פתוחות למשלוחים ו- T.A, כך שלמגיעים לביקור בירושלים והסביבה, יש אפשרות לרכוש ולאסוף צידה לדרך, כולל ממסעדות שפתוחות בשבת כמו זוני והמנזה. זאת ועוד, בר ״הדיר״ בבית הנסן מאפשר לאסוף אוכל ואלכוהול ולשבת בחצר בית המצורעים לשעבר, הזדמנות ליהנות קצת מהחוץ רגע לפני שיהיה קפוא.

אם אתם חובבי הרפתקאות קולינריות כמוני, סיורי האוכל של WALK EAT JLM שמפעילה לילך רובין, הם דרך מצוינת לשלב בין סיור בירושלים לאוכל מקומי. היא כתבה על אוכל (וחזרה לכתוב לאחרונה) בפלטפורמות שונות בתקשורת, ובעבר החזיקה בבית הקפה ״שׁרגא״ במרכז העיר, שנסגר עוד לפני הקורונה. הכרנו לפני מספר חודשים כשהזמינה אותי להרפתקאה בעיר, וטמבל מי שמסרב להרפתקאות. חמש דקות לאחר שנכנסתי לסובארו הכחולה שלה, גילינו שאנחנו חולקים זיכרונות ילדות משותפים משנות השמונים והתשעים בהרצליה. עם השנים שנינו גלינו לירושלים, העיר בה אנחנו מרגישים תיירים נצחיים.

הסיור הראשון אליו הצטרפתי היה ממזרח אירופה למזרח העיר. אחר צוהריים נעים של אוגוסט הגענו לבלוס בשכונות החרדיות של ירושלים, מאה שערים ובית ישראל, עם צ'ולנט ומסעדת פתיליות, וסיימנו במסע מתוקים בשועפט ובית חנינא. נגענו בגדר וחזרנו. בסיור המקורי, או במילים אחרות, לבעלי קיבה גדולה משלי, יש נקודות עצירה נוספות, אבל לפחות השארתי מקום לכנאפה הכי טעימה בירושלים, במתחם ״אל דמשקי״ בבית חנינא, לונה פארק של מתוקים שאפשר לאכול במקום על כוס קפה וגם לרכוש הביתה. בכלל, הכי שווה היה לחזור הביתה עם הפתעות שליקטנו בדרך: לחם יזדי ממאפיית "נחמה", וכמה בקבוקי יין מעולים של יקב CREMISAN מבית ג׳אלא, המיוצר על ידי נזירים, שמאז שגיליתי אותו במקרה על ידי חברי הטוב חרוט, ביקשתיו ולא מצאתיו, עד שהצטלבו דרכינו במכולת שכונתית בבית חנינא.

מאז מדי פעם היא מזמינה אותי לקפוץ איתה לאכול.

לפני חודש הצטרפתי לסיור חדש ומפתיע על קו התפר בין א.ת תלפיות ושכונת בית צפאפא. רחוב האומן בתלפיות הוא אולי הלוקיישן המפתיע ביותר למצוא בו מזון ראוי, אלא אם אתם פליטי האפטרים בתקופת הגלורי של ״האומן 17״, ובורקס תפוחי אדמה ממפגש השייח׳ הרגיש כמו ביקור ב״אוקיינוס״ של אייל שני. מצד שני, אם יכולתם לאכול משהו אחרי מסיבה, מצבכם מצוין.

שוטטנו בין סדנאות האמנים ברחוב לעצירה בבורקס הטעים בבוטקה הקטן של ״נפגשים בבורקס״ ומשם למאפיית ״פיינגולד״. ביקרנו בקומה השניה של בניין ״רב חן״ שאשתקד פעל בו מועדון הסאבלט האופנתי וכיום הוא בית ליוזמות תרבות בעיר כמו קבוצת המחול לגברים ״בין שמיים וארץ״, ולפני שחזרנו עצרנו בקונדיטוריה ״טארט״ בבית צפאפא, שם מחכה לכם עוגת גבינה אלוהית. כמו ג׳אנקי, המקרר התמלא לאחר מזה בשטויות שהתחרטתי שבכלל קניתי. לסיום גם היתה גלידה של מוסלין, הגלידה הירושלמית הכי טובה בארץ.

אבל היי, מספרים שהתחת חוזר

לאחר תקופה ארוכה בה רוב המקומות בעיר לא פעלו באופן סדיר ותדיר, החודש יוצאת רובין למסעות קולינרים חדשים. רוב הסיורים הקרובים כבר מלאים, אחרים עוד פנויים: ב-19 לחודש, יום חמישי הבא, תוכלו להצטרף אליה לסיור בתלפיות, ב-29 בנובמבר היא תצפין אל שועפט ובית חנינא. הקבוצות קטנות, עד תריסר משתתפים סך הכול, ואורך כל סיור הוא כשעתיים וחצי עם עצירה בשש-שבע תחנות קולינריות. בתלפיות הוא כולל גם סיור בגלריה של סדנאות האמנים.

לפרטים נוספים מוזמנים לפנות אליה ישירות במייל: walkeatjlm@gmail.com או בהודעה פרטית באינסטגרם

ואם אתם באים לאכול, תהיו חברים ותקראו לי

איתי

תגובה אחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s