שיטוטאישי: תחשוב שזה חוצלארץ

אתה צריך להסתובב ברחובות עירך

כאילו זאת עיר זרה

להיכנס לבית קפה

לשבת לראות מה יקרה

(חוץ לארץ, בלאגן. מילים: דן תורן)

נזכרתי השבוע במילות השיר של באלגן, מההרכבים האהובים עלי בניינטיז, כשלקחתי בשבוע שעבר מספר ימי חופש ונשארתי ברדיוס הביתי. ביוליאוגוסט אני לרוב מעדיף להשאיר את המרחב הציבורי להורים וילדים בחופשה, אבל מציאות הקורונה שיבשה הכל. חצי עולם בבית, אתם יודעים, וגם כל כך חם שאי אפשר לחשוב, אז בחלק מהזמן נשארתי בבית, וביתר הימים יצאתי לראות דברים שהיו ב׳וויש ליסט׳, מקומות שרציתי לחזור אליהם, ומקומות חדשים שרציתי לבדוק בעצמי.

למרות שאני מחזיק מעצמי טיפוס חברותי – אני אוהב לשוטט לבד, ללכת לאיבוד, לחדד אינסטינקטים שמהבהבים במקומות זרים; הליכות ארוכות שמזמנות היתקלויות ומפגשים שלא היו מתאפשרים בזוג או קבוצה. חברים זה בונוס, אבל לפעמים הכי קרוב זה לבד. יום כייף לעצמכם זה הכי שווה שיש.

תחנה ראשונה: רמות פולין

בשנים האחרונות גיליתי שיש לי חיבה לאדריכלות על הגבול שבין אקספרימנטלית לפוטוריסטית. קלישאתי ככל שישמע, אחרי שסיימתי בקיץ שעבר לסמו וי על כל השכונות שנבנו בין שנות ה-50 ל-70 בפריז בסגנון פוטוריסטי, התפניתי לטייל ברדיוס המקומי. קורונה טיים איז דה בסט טיים. שכונת רמות פולין שנבנתה בשנות השבעים על ידי האדריכל צבי האקר, נמצאת במרחק אוטובוס אחד. עולים על קו 32 (שעובר גם ליד תחנה מרכזית ותחנת הרכבת נבון למי שמגיע מחוץ לירושלים) לכיוון רמות ויורדים בתחנת הרב חזקיה שבתאי 11 (אפשר גם תחנה קודם במינץ 3 כשבתי השכונה מתחילים לבצבץ. לבאים ברכב כתבו בוויז את הכתובות לעיל). התמונה שלמעלה צולמה בירידה מתחנת האוטובוס.

רמות פולין היא שכונה חרדית שנראית כמו בתים עשויים לגו שחוברו אחד לשניה בהומור שחור, או כפי שסיכמה חברתי כרמית במילה אחת: תופת. והיא לא רחוקה מהאמת. לא מעט נכתב בהרחבה על עיצוב הבניינים, שנבנו משילוב של בטון ואבן, וצורת הקירות החיצוניים היא של תריסרון המשתלבים זה בזה ויוצרים מראה של כוורת דבורים. הסיור בשכונה מרתק מאחר והוא מאפשר התבוננות בתוספות המאולתרות והשינויים שיצרו תושבי השכונה על הבניינים מתוך כורח וגדילתה של האוכלוסיה, עד להיווצרות שעטנז אדריכלי ושפה אישית שאין בשומקום אחר . בריאיון לערוץ האדריכלות של Xnet הסביר האקר על שפת האדריכלות הגיאומטרית שלו תוך שימוש בהשראה מקומית: "המחומשים הם כמו אבנים גדולות של הטרסות, כאילו הגדלנו את האבן הפראית לממד של קומה – ויותר מזה".

קחו בחשבון שמדובר בשכונה חרדית, אז התחשבו ברגשות התושבים והתלבשו בצורה צנועה. אורך הסיור הוא בערך 30 דקות ואל תחששו להיכנס לסמטאות הצרות שבין הבניינים. אם לא מנסים, לא מגיעים למקומות נפלאים.

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

תחנה שניה: חנות הספרים Educational Bookshop

אל חנות הספרים האהובה עלי במזרח העיר הגעתי בספונטניות. הלכתי בכלל לחפש את הגלידה הסורית ברחוב אל מסעודי 5, אבל היה סגור. בחנות ליד לא ידעו לומר אם לצמיתות. כמעט והתפתיתי לאכול שווארמה באחד המקומות הפרושים ברחוב, אבל היה כל כך חם שרק רציתי מזגן. אז פניתי לחנות הספרים ברחוב צאלח א-דין, רחוב הקניות הסואן של מזרח ירושלים. Educational Bookshop היא חנות ספרים בשילוב בית קפה, ולצד ספרים בערבית ואנגלית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני תוכלו למצוא גם מגזינים בינלאומיים (לא Vogue, כן. יותר פריז מאץ׳ וכאלה), ספרי בישול, ספרי קריאה ועיון וצוות מיומן וחביב. לא בכדי היא נחשבת לאחת מחנויות הספרים הטובה במזרח התיכון. לשאלה שצפויה לעלות: לא, לא מפחיד להסתובב שם, להפך.

כתובת: צאלח א-דין 19, ירושלים (סניף נוסף במספר 22). שעות פתיחה: כל יום, 20:00-08:00

תחנה שלישית: תערוכת הבוגרים של מוסררה

כשיוצאים מהעיר העתיקה מערבה, חוצים את הכביש היישר לשכונת מוסררה היפה. השבוע הקרוב הוא הזדמנות אחרונה (עד יום חמישי הקרוב, 6 באוגוסט) לבקר בתערוכת הבוגרים של בית הספר לאמנות ולחברה שבשכונה. התערוכה מחולקת על פני שלושה מתחמים ומציעה מפגש מסקרן בין סאונד, טקסט ודימוי, עם עבודות אמנות על המתח שבין האישי לניסויי, בין האינטימי לפוליטי .

מרחב התצוגה המסועף בין חללי בית הספר מציג תמונת ראי עכשווית עם מבחר גדול של עבודות טובות ואקטואליות. הנה מספר עבודות שאהבתי:

שעות פתיחה: א' – ה', 19:00-10:00. התערוכה מוצגת בארבעה חללים ברדיוס של חמש דקות מרחק הליכה: מתחם בית הספר מוסררה, הע״ח 9 (הבניין ההיסטורי וחצר בית הספר), המקלט בגינה הקהילתית ברחוב נתן הנביא, והקמפוס בבית קנדה, שבטי ישראל 22, קומה 3.

אם לוקחים את המדרגות (ולא את המעלית) בבית קנדה, אפשר להתרשם מתערוכת תצלומים בשחור-לבן על תנועת הפנתרים השחורים שפעלה בשכונה בשנות ה-70. עם כל המחאה העממית שמתקיימת שני קילומטרים משם בבלפור, הזדמנות להיזכר בהיסטוריה חשובה ומוצדקת של מחאה ישראלית.

• 

• 

• 

• 

תחנה רביעית: פטיסרי אבו סיר

לפני כחודש וחצי פתח השף קונדיטור איברהים אבו סיר, לשעבר הקונדיטור הראשי של מלון מצודת דוד, פטיסרי אינטימי ומדובר ברובע הנוצרי. La Pâtisserie ABU SEIR הוא מקום ברמה גבוהה עם מגוון של מתוקים מושחתים שיהיה קשה להשתלט עליהם לבד. אל הדגל הצטרפו מאי ועומר, השכנים מהדלת ממול, פרטנרים מצוינים להכל. לא היה פשוט לקבל החלטות מול הויטרינה, אבל לבסוף בחרנו בשני מתוקים טעימים לאללה: האחד משוקלוד, השני בטעמי פיסטוק. מחירו של כל אחד עמד על 28 שקל, מחיר הוגן ונגיש ביחס לתמורה. שניהם היו מצוינים וזה בהחלט תחנת חובה להתרענן בזמן ביקור בעיר העתיקה. עם שלושה קפה קר במחיר 12 שקל לאחד שילמנו סך הכול 92 שקל. פחות ממאה שקל כדי להרגיש פריז בירושלים.

איך מגיעים: נכנסים מהשער החדש ולאחר 100 מטרים תראו את הפטיסרי מצד שמאל. טלפון לבירורים: 052-877-0255

• 

• 

• 

• 

• 

תחנה חמישית: כנסיית אלכסנדר נבסקי

אילולא פרשת ״נעמה ישככר״ והטולה הנשכחת לכאורה – ייתכן וכנסיית אלכסנדר נבסקי היפה בעיר העתיקה לא היתה עולה לכותרות בשנה החולפת. הכנסיה הצמודה למתחם כנסיית הקבר (שסגורה בימים אלו בגלל הגל השני של הקורונה), היא אתר חובה לצליינים רוסים. הכנסיה נבנתה בסוף המאה ה-19 ועל פי כתבה שפורסמה ב״הארץ״ נוהלה מאז על ידי החברה האימפריאלית האורתודוכסית בפלשתינה (OPS), שבראשה עמדו דוכסים ואנשי כנסייה רוסיים. ״הדרך לרצות את פוטין היתה להיענות לבקשה לפתיחת הליך לרישום מחדש של הבעלות על המבנה״, הסביר העיתונאי ניר חסון את המחווה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לטובת שחרורה של ישככר.

קצת היסטוריה: הכנסייה הוקמה ברובע הנוצרי על קרקע שנרכשה בשנת 1857 על ידי הממשלה הרוסית, שתכננה להקים במקום קונוסוליה. במהלך הבניה בוצעו חפירות במתחם, שבמהלכן קיוו החופרים למצוא את החומה השניה של ירושלים מסוף תקופת בית שני. לא מלוכה ולא אתונות מצאו הרוסים, אלא שרידים של שער קדום שמוצג בחלל פנימי של הכנסייה. התוצאה היא כנסיה בסגנון ניאו-ברוקי עם אבני שיש בצבע ורוד אדמדם ע״ש אלכסנדר נבסקי, מצביא רוסי מהמאה ה-13 שהרחיב את גבולות רוסיה. סרט קולנוע מרהיב אודותיו בוים על ידי סרגיי אייזנשטיין בשנת 1938 עבור אולפני מוספילם בליווי מוזיקה של סרגיי פרוקופייב . עותק דיגיטלי חדש הוצג לאחרונה בסינמטקים ברחבי הארץ, ואייזנשטיין עצמו הסביר כי ״נושא הסרט הוא פטריוטיזם וזוהי אזרה לכל מי שינסה לתקוף את ארצנו״. בהחלט נושא אקטואלי בימים אלו.

ושמתי גם לינק לצפיה באיכות סבירה עם תרגום לאנגלית

בחזרה לכנסייה העמוסה ציורים ואיקונות. היא פתוחה מדי יום בין השעות 18:00-11:00 במחיר כניסה סמלי של 5 שקל. אם בטעות שכחתם.ן להביא בגד צנוע מהבית, תוכלו לאסוף בכניסה שאל לכיסוי ללא תשלום.

כתובת: אלכסנדר נבסקי, שוק הצבעים, ירושלים. כתבו בגוגל את שם הכנסיה והוא כבר יקח אתכם לשם. ואם אתם ממש חסרי אוריינטציה, תגיעו לכנסיית הקבר, צאו ביציאה המזרחית, והכנסייה תופיע לאחר 50 מטרים מצד שמאל.

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

ומה שמים באוזניות?

בשבוע שעבר יצא אלבום הדמואים של פי.ג׳יי הארווי לאלבום הבכורה Dry שראה אור לראשונה במרץ 1992.

מדובר ביצירת מופת, לא פחות, ותוכלו להאזין לו במלואו בספטיפיי.

וזה הקליפ לשיר Dress מתוך האלבום המקורי

איתי