לפני כחודשיים הזדמן לי לבקר בכנסייה הארמנית, קתדרלת סנט ג'יימס (יעקב הקדוש) ברובע הכי אניגמטי בעיר העתיקה. הכנסייה זכתה לפרסום חובק עולם באפריל 2015 כשהארמנית המפורסמת בתבל, קים קרדשיאן ווסט, נחתה לביקור היסטורי בישראל יחד עם בעלה קניה ווסט להטבלת בתם נורת' ווסט. בזמן ביקורי במקום במסגרת פסטיבל "בתים מבפנים", שאלתי את ג'ורג' הינטליאן, היסטוריון הקהילה הארמנית בירושלים שהדריך את הקבוצה, כיצד השפיע ביקורה של הקרדשיאן על הקהילה הארמנית בעיר, והאם לדעתו היא עושה שירות טוב לשיח על השואה הארמנית. "סליחה על השאלה הגיא פינסית שלי", הקדמתי. אלא שרוב אנשי הקבוצה לא התרשמו מהשאלה הצהובה, גלגלו עיניים וטענו כי הספר "לחישות הלב" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) של הסופר הארמני ורוז'אן ווסגניאן עשה לתרבות ולהיסטוריה שירות טוב יותר מ-156 מילון עוקבים באינסטגרם של הקרדשיאן. פערי דורות ככל הנראה. הינטליאן עצמו היה אלגנטי יותר מהפריבילגים שביטלו אותי בהינף יד, אך גם הוא, נדמה, פחות התרגש מביקורה של ק.ק.וו. ברובע הארמני.
בניגוד לכנסיית הקבר המתויירת – קתדרלת סנט ג'יימס פתוחה לביקור חצי שעה ביום. החלל הוא פנינה ויזואלית מרהיב שקירותיו מחופים אריחי קרמיקה בעיצוב ארמני, מהסוג שנמכר בחנויות וסטודויואים רבים הפזורים בסביבה. הכנסייה שהוקמה בתקופה הצלבנית במאה ה-12, משמשת כמקום משכנה של הפטריארכיה הארמנית של ירושלים. על פי האמונה קבורים בה שני קדושים: יעקב אחי ישו, שהיה הבישוף הראשון של ירושלים ו”יעקב השליח”, אחד מ-12 השליחים של ישו (מאמינים כי במקום קבור רק ראשו, בעוד גופו נטמן בעיר הצליינים סנטיאגו דה קומפוסטלה שבצפון מערב ספרד).
קחו בחשבון ששעות הביקור בכנסייה מצוצמצות והן אפשריות רק בשעות התפילה בין 15:00 ל-15:30 בצהריים, זמן התפילה של הנזירים והכמרים, עם הכובע המחודד המזכיר את פסגתו של הר אררט, המקודש לארמנים. מדובר בחוויה מאגית לחלוטין.
אמנות הקרמיקה הארמנית עומדת בימים אלו במרכז התערוכה "רזי גן עדן" המוצגת במוזיאון רוקפלר במזרח ירושלים. מוזיאון העתיקות שנמצא במרחק הליכה קצר משער שכם, הוא שלוחה של מוזיאון ישראל ונחנך כמוזיאון הארכיאולוגיה בשנת 1938 בבניין אבן מרהיב שהוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי. הוא קרוי על שמו של הנדבן האמריקני הנודע ג'ון ד.רוקפלר הבן. על אף גודלה הקטן של התערוכה, היא מאפשרת טעימה ויזואלית מעבודות הקרמיקה הארמנית בירושלים, אסכולה שנולדה בשנת 1919 עם אמנים ארמנים שהגיעו לעיר בתום מלחמת העולם הראשונה וראשית ימי השלטון הבריטי בארץ. אותם פליטים ארמנים יצרו אסכולה אמנותית חדשה, ששאבה, נוסף על מסורת הקרמיקה של האימפריה העות'מאנית, גם מהאמנות המקומית.
"התערוכה 'רזי גן-עדן' היא הזדמנות יוצאת דופן להתוודע אל ההיסטוריה של ירושלים במאה השנים האחרונות דרך נתיב אמנות הקרמיקה הארמנית", אומרים פאוזי אבראהים, אוצר התערוכה ואוצר מוזיאון רוקפלר, והאוצרת השותפה לתערוכה נירית שלו-כליפא, "ולהבחין כיצד בעיר הקודש רבת-הניגודים נעשתה הקרמיקה הארמנית של ירושלים לרכיב צורני משותף לעמים ולדתות שבה". בתערוכה תוכלו להיחשף לדימויי גן-העדן הססגוניים המשובצים על קירות מבנים, בחצרות ובתוך בתים, וכן אריחים מקוריים מכיפת הסלע, מן הפטריארכיה הארמנית בירושלים ועוד.
בין היתר מוצגים אריחים מקבר דוד שהגיעו להר ציון במאה ה-17 מדמשק והושחתו בפעולת ונדליזם בשנת 2013, וכן אריחי קרמיקה מקוריים מכיפת הסלע מהמאה ה-16 שהוסרו על ידי הבריטים במסגרת השיפוצים בהר הבית בשנות ה-30 של המאה הקודמת. בנוסף, מוצגים בתערוכה ממצאים נדירים שהתגלו בפרויקט סינון העפר של הר הבית ומקורם בכבשן מבית המלאכה שעמד סמוך למסגד אל-אקצא שבו הפיקו את האריחים שכיסו את כיפת הסלע בתקופה העות'מאנית. על האמנות הארמנית העכשווית שמוצגת בתערוכה, חתומים מייסדי האסכולה של הקרמיקה הארמנית וממשיכיהם, כמו דוד אוהנסיאן, הצמד מגרדיש קרקשיאן ונישאן בליאן, בני הזוג מרי וסֶטראק בליאן, סטפן וברג' קרקשיאן ואחרים. נכון לעכשיו, לא מצוין לתערוכה תאריך נעילה באתר המוזיאון, ובשיחה שניהלנו עם אנשי המקום נאמר לנו שהיא צפויה לרדת רק בספטמבר 2020.
שעות פתיחה: א', ב', ד', ה': 15:00-10:00; שבת, 14:00-10:00. הכניסה חופשית.
בווייז: סולטן סולימאן 27, ירושלים. מומלץ להגיע בתחבורה ציבורית. יורדים בתחנת הרכבת הקלה של שער שכם ומשם המוזיאון נמצא 7 דקות במרחק הליכה. לבאים עם רכב כדאי לחנות בחניוני העירייה וממילא.
וקפוא עכשיו, אז תבדקו באפליקציית ירושמיים את המעלות
תביאו משהו חם
איתי
תביאו משהו חם 