בועז נחמיה, מייסד ״ירושמיים״: ״הסיכוי לשלג החורף בירושלים עומד על 70 אחוז״

שלג על רקע חומות העיר העתיקה. ירושלים, 1921

האנשים שעושים את ירושלים. את סדרת הראיונות בבלוג "תביאו משהו חם" פותח החזאי ואיש המחשבים בועז נחמיה, העומד מאחורי אתר תחזית מזג האויר והאפליקצייה הפופולארית "ירושמיים". נחמיה, 47, תושב שכונת ניות, הוא ראש העיר הלא-רשמי ירושלים. מדי יום אלפי תושבים עוקבים בשקיקה אחר תחזית מזג האוויר שהוא מפרסם, מי באתר, מי באפליקציה, לרוב יותר מפעם ביום. עם השנים הפך ״ירושמיים״ למותג בעיר ומחוצה לה. אין מתאים ממנו להיות המרואיין הראשון בבלוג ששמו ״תביאו משהו חם״.

בועז נחמיה על גג ביתו שבשכונת ניות, לצד התחנה המטאורולוגית שהקים. צילום: איתי יעקב

שלום בועז, ברוך הבא לבלוג. נתחיל בשאלה שאולי מעניינת ישראלים ככלל, ואת תושבי העיר בפרט: האם נזכה החורף לשלג בירושלים? 

"זאת באמת השאלה שהכי מעניינת אנשים. כששואלים ׳האם יהיה שלג?׳, מדברים על השכבה העבה, לא זו הדקה שירושלים התעטפה בה אשתקד. הסיכוי שיהיה שלג של שני סנטימטרים ומעלה, עומד על 70 אחוז. בשנים האחרונות אנו הולכים לכיוון קיצוני במזג האוויר: או שאין שלג, או שהוא מגיע בשכבה עבה. אם לא נחשיב את השלג הדק של שנה שעברה, הפעם האחרונה בה ירושלים התקשטה בשלג בעובי של 10 סנטימטר היתה ב-2015, וב-2013 היה שלג של חצי מטר. שנה קודם היתה שכבת שלג יפה, שהגיעה לאחר 4 שנים ללא שלג. מן הסתם, המגמה הזו תמשיך, והסיכוי, כמדי שנה, הוא 70 אחוז. צריך לזכור שתחזית מדויקת יכולה להתפרסם רק 4 ימים קודם, כל השאר זה שרלטנות". 

שלג בשכונת מאה שערים, פורים בשנות השישים, ירושלים. צילום: שמעון טסלר

אתה יכול להסביר את האובססיה שלנו, ירושלמים ולא-ירושלמים לשלג?

"אני חושב שזה מתקשר לכמה סיבות: זיכורנות נוסטלגיה מהילדות; אסקפיזם לכמה שעות, כי לרוב מקומות העבודה זורמים ונותנים ימי חופש על חשבונם; ובנוסף, זה מאפשר מפגש חברתי. אם היה כאן אקלים אחר, קרוב יותר ללונדון או אמסטרדם, ההתלהבות משלג היתה פוחתת. כאן פשוט חם רוב הזמן, ואז פתאום מגיע קור קיצוני ושלג". 

הקיצוניות הזו היא בכלל מגמה של השנים האחרונות בעקבות ההתחממות הגלובלית.

"נכון, ומרגישים את זה על פני כל השנה. רואים את זה כשחודשים מתחפשים למזג אוויר אחר: נובמבר הוא אוקטובר, אוקטובר הוא ספטמבר. גם הלחות בירושלים עלתה, לא משמעותית, אבל עלתה ב-20 השנים האחרונות, ולכן הוספתי באתר מדד לחות עם הגדרות. נניח כשאתה מקפל את היד ודביק לך, אז אני קורא לזה 'דביק בקפל היד' ויש גם לחות בעפעפיים ואחר כך לחות ברמה של תל אביב, שאנחנו כמעט ולא מגיעים אליה, שזה 'להזמין אינסטלטור'. הגענו לזה למספר שעות בקיץ האחרון אבל באופן כללי, הלחות בירושלים נמוכה מזו בתל אביב".

איך נולד ירושמיים?

"ירושמיים צמח מתוך עניין אישי. הייתי ילד משכונת גילה שהתעניין במזג אוויר. בכיתה ז' האזנתי לתחזיות ברדיו והסתכלתי על עננים בשמיים, ורציתי לדעת איך חוזים את מזג האויר. לאחר שירות צבאי בגולני הלכתי ללמוד מדעי האטמוספירה בגבעת רם. עבדתי שנתיים בשירות המטאורולוגי, ובשלב מסוים ראיתי שאי אפשר להתפתח בתחום בארץ. עשיתי הסבה להיי טק ואז ישבתי בבית במשך תקופה ושאלתי את עצמי מה אני רוצה לעשות. ב-2001 רכשתי באינטרנט תחנה מטאורולוגית לעצמי כתחביב. בניתי אתר אינטרנט פשוט וגיליתי שאנשים מבקרים בו מדי יום. הוספתי מצלמה שמצלמת בחוץ ולאחר מספר שנים הוספתי פורום.

״ראיתי שאנשים קוראים תחזיות אבל לא מבינים את ההשלכה על עצמם, כמו האם חם לי או קר לי? איזה גשם הולך להיות? והבנתי שאני יכול לתת תחזית יותר מדויקת לאיזור. רציתי גם להחזיר לעיר, להביא לתושבים משהו שלא קיים, ולכתוב תחזית שונה מזו של השירות המטאורולוגי, שתהיה נגישה לאנשים ובשפה שהם מבינים. עד 2006 האתר נכתב באנגלית, ומאותה שנה הפכתי אותו לאתר דו לשוני בעברית ובאנגלית. השאיפה שהוא יכתב בשלוש שפות, כולל בערבית, אבל הבעיעה שאני כותב תחזית בשפה שלי ואני לא יודע ערבית ולתרגם דרך גוגל טרנסלייט זה יראה מעפן״.

בחרת גם בשפה הומוריסטית.

"היה חשוב לי ליצור מוצר ייחודי. שיבואו לאתר לא רק בגלל תחזית מזג האוויר. אני אוהב לשלב שירים, להכניס טעם אישי – אני אוהב חורף, אז אני מכניס את זה שאני לא אוהב קיץ –  ומנסה לבנות אווירה, תחושה של קהילה, משפחה. נושא חשוב נוסף הוא שקיפות, וכשאני לא מדייק, להסביר למה טעיתי, לרדת לעומק של מה בעצם קרה פה.

"המפתח להבנת מזג אוויר הוא השפה וההנגשה של מזג האויר. בהרבה אתרים אחרים או בשירות המטאורולוגי כותבים 'חם מהרגיל', 'טמפרטורות רגילות לעונה' וכאלה – אוקיי, מה זה אומר? מה זה הרגיל? אני אף פעם לא כותב את זה, כי אני יודע שזה שעכשיו קריר מהרגיל לא אומר כלום. אתה, כצרכן של מזג אוויר, רוצה לדעת מה אתה רוצה ללבוש. אז אני נותן המלצות לבוש ומדד קור שהמצאתי״.

חום של טי שירט או קור ברמה של כפפות, למשל.

"אני לא קובע את זה, אלא אנשים שמצביעים באתר. השיתופיות חשובה מאוד, אבל אתה יכול גם להתאים אותו אישית ולראות רק את ההצבעות שלך. יש אנשים שלובשים קצר ב-5 מעלות ונועלים סנדלים בשלג, אז מבחינתם 'חום של טי שירט' אפשרי גם ב-10 מעלות כשאחרים מכוסים במעיל. המדד קור כפי שמוצג כרגע הוא על פי הצבעה של אלפי אנשים״. 

סתיו ירושלמי, אוקטובר 2019. צילום: איתי יעקב

אתה מודע לזה שירושמיים מנהל אנשים? אנשים מחליפים ימים ואירועים בגללו. 

"המטרה שלי היא לגרום לך לא להיות מופתע, אבל אני לא אוהב שאנשים מבטלים תוכניות בגלל קור או יום גשם. אני אומר לא לבטל, אלא להכין תוכנית מגירה. ישראלים לא רגילים לגשם ומבטלים תוכניות אחרי שתי טיפות. זה קצת החמצה, כי אני מאמין שכל אדם יכול להתמודד עם כל מזג אויר״.

אתה חושב שאם היית חי בתל אביב או באר שבע היית מקים אתר דומה למזג אויר?

"לירושלים יש אופי ומזג אויר ייחודי, שתרם לסיבה שרציתי להקים אתר ייעודי לעיר. יש הרבה מה לומר על מזג האויר כאן, והוא משתנה תכופות ממקומות אחרים. בניגוד לערים אחרות בארץ, יש כאן עונות שנה, ובירושלים יש שינויי מזג אויר מיום ליום, בהשוואה לתל אביב שמחודשי יוני עד אוקטובר הימים בה נראים דומים״.

אם גם אתם.ן התעוררתם.ן לקולות הגשם ששטף את הלילה ואת החלומות, זכרו: לעתים רחוקות פוגשים רעם נחמד.

חושבים שאתם מהאנשים שעושים את ירושלים? שלחו מייל ל- itayjerusalem@gmail.com

2 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s