כותר ובגד: ביקור בספריה הלאומית

באיחור של קצת יותר מחודשיים, השבוע התייצבתי בפתח שעריה של הספריה הלאומית החדשה בגבעת רם. החלל שעוצב כספירלה של ידע אינסופי, תוכנן על ידי משרד האדריכלים הנודע הרצוג ודה מרון השווייצרי, בשיתוף פעולה צמוד עם המשרד הישראלי מן-שנער. זהו אחד המבנים המרשימים שנבנו בישראל, מופת של אדריכלות בנוף המונומנטלי של האיזור, הכולל את מבנה כנסת ישראל וקרית המוזיאונים הסמוכה. 

הבניין עוצב בצורת ספר פתוח וממוקם בצומת הרחובות קפלן ודרך רופין. הוא משתרע על פני כ-46,000 מ"ר ו- 11 קומות, הכוללים אולמות קריאה שהכניסה אליהם חופשית, עם מבחר עצום של ספרים וכתבי עת, הכוללים כ-4 מיליון ספרים ועוד מאות אלפי גיליונות של עיתונים, מיליוני תצלומים היסטוריים, כ-1,500 אוספים וארכיונים אישיים, עשרות אלפי כתבי יד, אלפי מפות היסטוריות ועוד מיליוני קבצים דיגיטליים, סלילי הקלטות מוזיקליות, כרזות ועוד. בקיצור, חובבי המילה הכתובה יכולים לחלום ולהספיק לקרוא הכל.

שולחנות העץ המבהיקים מפתים להגיע ולעבוד במקום עם מחשב נייד ואוזניות, כשמהויטרינות הגדולות משתקפת העיר. ההטרוגניות של ירושלים באה לידי ביטוי גם בקהל המבקר במקום: ישראלים, פלסטינים, יהודים וערבים, חרדים, חילונים וכאלה שעל הרצף הדתי. במקום גם תערוכת קבע, "אוצר מילים", עם פריטים נדירים מאוסף הספריה, כמו כתר דמשק, ספר תורה נדיר בן כאלף שנה, פירוש למשנה בכתב ידו של הרמב"ם, עותק מהמהדורה המודפסת הראשונה של התלמוד הבבלי ועוד. בנוסף, באודיטוריום מתקיימים אירועי תרבות והופעות, אחריהן תוכלו לעקוב באתר הספריה. כל הפרטים בהמשך הפוסט.

חשבתי על חלל הספריה הלאומית גם בהקשרים של אופנה. כלומר, לא ספרי אופנה, אלא תצוגות אופנה. בשנת 1966, עם פתיחת "היכל הספר" במוזיאון ישראל, מרחק מגילה מהספריה הלאומית, נערכה במקום תצוגת אופנה של המעצב פייר קרדן, אחד המעצבים הצעירים והבולטים בסצנה הבינלאומית דאז. התצוגה של קרדן היתה תצוגת האופנה הראשונה של מעצב עלית בישראל כחלק מהחגיגות לפתיחת המוזיאון בירושלים, וחשיבותה של התצוגה נובעת בעיקר ממעמדו הרם של המעצב באותן שנים מחוץ לגבולות ישראל. 

קרדן היה תלמידם של מעצבי העלית החשובים אלזה סקאיפרלי וכריסטיאן דיור. בשנת 1953 הקים את קו העלית בעיצובו, ושש שנים לאחר מכן גם את קו הרדי טו וור. בשנות ה-60 וה-70 היה ידוע בעולם בזכות "אופנת החלל" שעיצב – בגדים בסגנון פוטוריסטי שהיו המשך ישיר לכמיהה התרבותית של האדם להגיע לחלל. בביקורו בישראל הציג פריטים מתוך קולקציית אביב-קיץ 1967, חלקם נתפרו מאריגים של החברה הישראלית משכית.

בשיחה שקיימתי בעבר עם צבי אלחייני, מנהל ארכיון אדריכלות ישראל, הוא הסביר כי "היכל הספר תפס במדויק את רוח הזמן הבינלאומית, זו שעל סף הפוסט-מודרניזם הפונה אל העבר יחד עם החשיבה האדריכלית העתידנית של אמצע המאה שעברה. כמו מיטב האדריכלות הישראלית של אותה התקופה, גם היכל הספר התפרסם באינספור מגזינים וספרים מחוץ לישראל, שאחד מהם התגלגל לידיו של פייר קרדן, שבחושיו המחודדים – שתפסו אופנה במובן הרחב ביותר של צורה וזמן – התעקש להציג את 'קולקציית החלל' שלו באחד הסמלים המובהקים של ה'חדש-ישן'. לא במקרה הוא גם התעקש להשתמש בחלק מהקולקציה בבדים תוצרת ישראל, ולחבר את המקום הספציפי עם היצירה האוניברסלית-עתידנית שלו עצמו".

מחשבה נוספת על הספריה היתה כשצפיתי בתצוגת האופנה של קנזו בשבוע האופנה לגברים בפריז בחודש שעבר. התצוגה נערכה בחלל עוצר הנשימה של Bibliothèque Nationale de France (הספריה הלאומית של צרפת) לעיני כוכבים כמו פארל וויליאמס ואחרים, כשעל המסלול צעדה סאן מזרחי הישראלית. הספריה נפתחה בספטמבר אשתקד לאחר תריסר שנים של שיפוצים, והחיבור בין הבגדים הצבעוניים (אם כי הקולקציה לכשעצמה היתה מאכזבת) לחלל המרהיב של הספריה, הטעין את הבגדים באינטלקטואליות וערכים של ידע ונצחיות, ואת הספריה הלאומית כמקום נחשק. בימים בהן גורלן של ספריות ציבוריות בישראל עמד בפני סגירה, זוהי דרך נהדרת להפוך אותן שוב לרלוונטיות בעיני רבים. לא בכדי, מחקרים מראים כי ספריות הפכו לפופולריות בקרב בני דור ה Z הצעיר.

בהנחה ומעצב אופנה בולט בישראל יבקש מהספריה הלאומית לקיים בה תצוגה, אני כמעט ובטוח שהם יסרבו בנימוס (על צילומים במקום שנדחו כבר שמעתי), מה שמחזיר אותי ליחס על אופנה כתרבות בישראל, בה לבוש נתפס לא פעם כזירה קלת דעת ושטחית. במדינה כמו צרפת, בה תצוגות אופנה או ירידתו מהבמה של מעצב זה או אחר פותחת את מהדורות החדשות – כאן בישראל, גם בעתות שלום, אלו ידחקו לדקה האחרונה של המהדורה (כמו מותו של אלבר אלבז זצ"ל ב-2021) או יוגלו אל המהדורות המוקדמות. או במקרה הפחות מוצלח, לא יסוקרו כלל.

כמה פרטים טכניים חשובים על ביקור בספריה

שעות פעילות: א'-ה', 20:00-09:00, ו', 13:00-09:00. שימו לב שלחלק מאולמות הקריאה המיוחדים שעות פעילות משתנות. בדקו פה. 

כתובת: קפלן 1, קרית הממשלה, ירושלים. כניסה נוספת וחניון בתשלום: רופין 36. להבנתי, החניון כרגע טרם החל לפעול. ניתן להחנות בחניון החינמי של מוזיאון ישראל ממול. 

הספריה נמצאת במרחק הליכה מתחנת הרכבת יצחק נבון. משם ניתן גם לקחת אוטובוס מספר 97 ,90, 14 או מונית. 

הקפיטריה בכניסה למקום טרם נפתחה. עד אז, במקום פועלת פינת קפה נהדרת עם מאפים וסנדביצ'ים.

הכניסה חופשית, למעט סיור באוצרות הספריה שמומלץ להזמין מראש.

וכן, קפוא. גם אם יש שמש

אז תביאו משהו חם

איתי