ביום חמישי האחרון נפתח שבוע העיצוב בירושלים תחת התמה ״קרקס הבריחה״ עם תור ארוך שהשתרך בכניסה, כמו בימים היפים ההם של ״האומן 17״ בירושלים עם דוחק על השערים וקהל יפה מה שנקרא. הנושא שנדחה משבוע העיצוב אשתקד הפך רלוונטי מתמיד ומביא איתו רוח של אסקפיזם וחופש, תוך בחינה של המציאות היומיומית. ״אנו בורחים מתלאות היומיום אל הוירטואלי, אל הטבע, אל מקומות אחרים, אל זהויות ותרבויות אלטרנטיביות״, נכתב במניפסט הפותח את הקטלוג. ״אנו בורחים מפרדיגמות שולטות לרגעים של עונג טהור. אולם יותר ויותר, אנו מבינים שלאסקפיזם שלנו יש מחיר. מתוקף תפקידו כפסטיבל, צורה אסקפיסטית כשלעצמה, שבוע העיצוב מבקש להחיות וללבוש צורה טהורה לכאורה של אסקפיזם, לפחות במקורותיה – פסטיבל הפסטיבלים, היכל הבידור והפלא – הקרקס הנודד״.
שבוע העיצוב ינעל ביום חמישי הקרוב ומלבד התערוכה המרכזית הפרושה על כל חללי בית הנסן, יתקיימו בו לאורך השבוע גם אירועי לווין כמו ״הסלון של גאון״ בו תארח אוצרת העיצוב גלית גאון שורה של יוצרים וחוקרים שיגיעו לשיח אקרובטי על עיצוב; תוכלו לקפוץ לחנות – גלריה ״כישופוני״ של תוכנית התואר השני בתקשורת חזותית מבצלאל, יש שם כמה דברים שווים ממש; ולבקר בתערוכה הקבוצתית ״בעתיד אבלה בחדר הזה זמן רב״ ב״סטודיו משלך״ שבבית ליטבינובסקי (כ״ט בנובמבר 15, ירושלים; שעות פתיחה: א׳-ה׳: 20:00-16:00) בה מציגות האמניות אניסה אשקר, מיכל היימן, אלהם רוקני ואחרות.
ריכזתי לכם פה את העבודות שאהבתי בשבוע העיצוב, ומספר מקומות לאכול ולשתות בהם לפני או אחרי.
1. גן חיות
העבודה המרהיבה של ארז נאבי-פנה היא מופע תיאטרון מחול לצמחים, גן אוטופי המרקד אל מול הצופה, מפתיע, משעשע, ומציף שאלות על הקשר שבין הטבעי למלאכותי. אפשר בקלות להתמסר לריקוד הזה במשך דקות ארוכות.
2. זחלים
זחל ענקי וסגול הציבה דניאלה מרוז במרכז החלל, שנראה מאחור כמו ענק שרירי שיצא מסרט מדע בדיוני, או כפאלוס מאיים המזדקר באמצע החדר.
3. זריחות טורקיז מובטחות למאמין
אסף כהן, שי דרור, יונתן דהן ויוסף משיח, בנו בקומה השניה של בית הנסן מסיבת רייב מהפנטת, המורכבת מריבוע שבמרכזו סאב וופר שיהפוך לכם את הבטן. ״הצופה מוזמן להיכנס למחילה של תחושות ורגשות״, הם מבטיחים ומקיימים, ״במנעד רחב של הנאה, סבל, אהבה, קיטש, אפלה, יופי ושלווה״.
4. שאול כהן
שאול כהן הוא חבר. למדנו יחד שנתיים בהנסן במסגרת התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, וחוצמזה שהוא הבן אדם הראשון שאמר לי שם שלום, הוא גם מעצב מבריק ומלא הומור. ב״קרקס הבריחה״ הוא מציג סדרת מיניאטורות מבוססות ירושלים, העיר שחולקה לה יחדיו, בנקודת המבט הייחודית שלו. לדוגמה, חלקי פאזל בקערה שמעליהם הכיתוב ״שאול יחלק את ירושלים״, קופסת שלג עם המפלצת של ניקי דה סן פאל, המגלשה המפורסמת בקרית יובל, שמיליוני ילדים יצאו מהלוע שלה מאושרים ומפוחדים; וגם רפליקה מודפסת בתלת מימד של הבניין הכי טעים בעיר: הפלאפל התימני ברחוב הנביאים.
5. בשידור ישיר, 30 שנה אחרי
המיצב והוידיאו של רובין פנטופרו, אור דרורי ונדב יהל הוא מחווה לילדי שנות השמונים ואחורה. בחלל שנבנה כסלון ביתי, ניצבת טלוויזיה עם קטעי וידיאו איקונים, בעריכה חכמה משלבים שמחה ועצב, קאמפ והיסטוריה, טראש ואקטואליה, שיציפו בכם קשת של רגשות.
6. חברים לסוף הדרך
עבודת הוידיאו של תום גן-אור, היא העבודה הכי יפה, מהפנטת ומרגשת בשבוע העיצוב. צפיתי בה פעמיים ברצף ואני מניח שאגיע לצפות בה שוב. גן-אור, בוגר בצלאל, תיעד על רקע המדבר הישראלי הנטוש שלושה גברים צעירים המציגים התבגרות שברירית אל מול רוח נעורים מתפרצת.
שעות פתיחה: א׳, 23:00-10:00; ב׳-ה׳: 23:00-16:00. כתובת: גדליהו אלון 14, ירושלים
איפה ומה אוכלים בסביבה?
במתחם: משק עפאים והדיר – בית הקפה והבר של הדי עפאים, מציעים אוכל כייפי, דרינקים וקפה במתחם בית הנסן. אני הייתי מעמיס גבינות בדרך חזרה הביתה.
שתי דקות הליכה: טלביה – הבר מסעדה הנפלא של קבוצת טלביה מתחת לתיאטרון ירושלים. אם רוצים לשבת בפנים מומלץ להזמין מקומות מראש, בחוץ על בסיס מקום פנוי, אבל נעים לשבת שם בערב. אפשרות נוספת, היא ״פרינג׳״, המסעדה הכשרה והחלבית של קבוצת טלביה בתוך התיאטרון. טרם סעדתי שם, אבל אם להקשיב לחברים טובים שאכלו שם, אז האוכל נע בין טעים לטעים מאוד.
חמש דקות הליכה: מסעדת 02 שבמלון ענבל. יקר, טעים, כשר וקהל מעט מבוגר.
על דרך עזה: עשר דקות הליכה מהנסן וקצת סבלנות תוכלו להתלבט בין הבר יין עם יין טוב ומנות קטנות וקרות כמו סלטים, פלטות של גבינות ונקניקים, לבין ״קפה יהושע״ הוותיק. ישבתי שם פעמיים בשבועיים האחרונים והאוכל היה מצוין.
גלידה: אם הגעתם עד הלום יש בשכונה שתי גלידריות מעולות: מוסלין הנודעת שמחזיקה בסניף מול בית הנשיא (מרחק חמש דקות הליכה מהנסן) ו״ג'לאטו וריגטו״ החדשה של קבוצת טלביה ברחוב עזה עם טעמים מעולים ומסקרנים כמו יוגורט עם זעתר ודבש.
פיצה: דרך עזה הפך לרחוב הפיצות עם פיצה פלורה הטעימה, ופיצה ג׳וניור החדשה והמיוחדת. למרות שחברים שלי מגלגלים עיניים – הכי אני אוהב את פיצה מטודלה. טעם של פעם ומשולשים עם תוספות ב-14 שקל. הכי טעים: משולש עם עגבניות טריות ופסטו.
חם גם בערב, לפעמים טיפה קריר. תקופה מוזרה
איתי
תביאו משהו חם 