בין החומות: אוכל, היסטוריה ודתות

נראה כאילו כולם בדובאי, אבל מי שמעדיף חורף אמיתי על פני רוח מדברית ומסיבות הדבקה בקורונה עם אייל גולן, מוזמן לירושלים, שרחובותיה, בעיקר העיר העתיקה, עדיין ריקים מתיירי חוץ.

עונת החגים הנוכחית היא זמן טוב לעשות סיבוב בעיר העתיקה, שילוב בין חנוכיות שמציצות מחלונות הרובע היהודי לקישוטי חג המולד המפארים את רחובות הרובע הנוצרי. הצעה לסיור בן חצי יום בין חומות העיר העתיקה של אוכל, קדושה, אנשים, ומקומות.

תחנה ראשונה: בית משפחת קנדל ברובע המוסלמי

דפנה קנדל מגיעה לאסוף אותנו משער הפרחים בעיר העתיקה. זוהי שעת בוקר מוקדמת והרובע המוסלמי בעיר עוד לא התעורר ממש. שתי שוטרות מג״ב מסבירות בפינת רחוב לשני צעירים פלסטינים מדוע לאחד יש היתר להיכנס לעיר ולשני לא, וממליצות, ברוח טובה ממה שהספקתי לשמוע, שכדאי לו לחזור חזרה הביתה לפני שכוח סיור אחר, נחמד פחות, יעצור אותו. אפשר היה לרגע קט ממש להתפעל מפניו היפות של האפרטהייד.

קנדל, חייכנית ונעימה, מלווה אותנו אל ביתה שברובע המוסלמי. כבר למעלה מ-20 שנה שהיא ומשפחתה, בעלה נחשון ו-11 ילדיהם, מתגוררים ברובע מתוך אידיאולוגיה, כאוטונומיה יהודית בלב קהילה מוסלמית. קנדל היא חלק מקהילת ״נשים וסיפורים בירושלים״, יוזמה של עיריית ירושלים, החושפת את המבקרים לחווית אירוח ביתית אצל יותר מ-60 נשים המרכיבות את הפסיפס של העיר: חרדיות, חילוניות, מוסלמיות, נוצריות ודתיות לאומיות. זאת הזדמנות להיחשף לחיי היומיום של החיים בעיר, ולא רק לעשות מסלול מאתר תיירות אחד לשני.

עם כיפת הזהב של הר הבית הנשקפת מסלון ביתם, מספרת קנדל על החיים ברובע. עניין אותי פחות להיכנס לתוך ויכוח גיאו-פוליטי על הבחירה להתגורר בלב הרובע המוסלמי, אלא לשמוע חיי היומיום ברובע: איך משנעים, לדוגמה, מקרר חדש בסמטאות הצרות של הרובע המוסלמי; שאלות על שכנות טובה, שמסתבר שיש כזו בין המשפחות היהודיות למוסלמיות; ענייני אבטחה (״מזמינים אבטחה שמגיעה בשעה היעודה והיא מלווה אותך. אם פספספת, תאלץ להמתין לסבב הבא״, מספרת קנדל); ואיפה 11 ילדים מוציאים אנרגיה (״בעיקר על גגות העיר העתיקה או ברכיבה על אופניים״). 

להזמנת מפגש או להתרשם מ-59 הסיפורים והמפגשים הנוספים בקרו באתר. מחיר מפגש נקבע ישירות מול הנשים.

תחנה שניה: חנות הטחינה ברובע המוסלמי

אין דבר טעים יותר מכוס תה ושיערות חלבה שנמסות על הלשון. אם אתם חובבי טחינה וחלבה, אל תחמיצו ביקור במפעל הטחינה המשפחתי אל-ג׳בריני ברובע המוסלמי. בחדר האחורי של חנות מכולת קטנה ברחוב צדדי, נמצא המפעל, המייצר טחינה גולמית, טחינה אדומה עשויה מגרעיני שומשום שנקלו בתנור, וטחינה שחורה מקצח שטעמה חריף, שכדאי לרכוש כדי לעשות דאווין על האורחים שלכם.  אני יצאתי משם עם קופסת טחינת קצח שמחירה 20 שקל, וקופסה של שיערות חלבה במחיר 35 שקל.

כתובת: אל מאלוויה 2, הרובע המוסלמי, העיר העתיקה, ירושלים; טל׳, 02-6274816

• 

• 

תחנה שלישית: מבשלים עם סמאח סיאם

יותר משאני אוהב לאכול, אני אוהב לבשל. סדנת הבישול הפלסטיני של סמאח סיאם ברובע המוסלמי הפגישה אותי עם החולשה הגדולה שלי: בצקים. בבית האבן היפה שלה ומשפחתה, שילוב בין ארכיטקטורה צלבנית לעיצוב מודרני, למדתי להכין זעתר וסבנה. האחד כדור בצק עגול עם זעתר וגבינת עיזים, השני מעין משולש בצק (כמובן, איך לא) במילוי תרד וסומק.

• 

בסדנאות המתקיימות  בבית משפחת סיאם בשפה האנגלית (או ערבית, מן הסתם), תוכלו ללמוד לבשל מאכלים מסורתיים מתוך המטבח הפלסטיני. ביום שישי בו ביקרנו עמלנו איתה במטבח על הכנת ה״זעתר״, שבניגוד לתנור הביתי שלכם, נאפה בטאבון על גז בחצר בית המשפחה.

הביקור במקום מתאים לקבוצות קטנות. לצערי, סמאח מדברת ערבית בלבד, והערבית שלי שמורה לקריאה וכתיבה שאני זוכר מבית הספר, כך שהתקשורת נעשתה עם בני המשפחה, שפתחו את הבית והלב באנגלית וקצת עברית. ניתן ליצור קשר באמצעות דף הפייסבוק או בטלפון 050-812-9212.

• 

• 

• 

• 

ועל הדרך גם ביקשתי מתכון ל״זעתר״. יחד עם סמאח ניסינו להתאים אותו עד כמה שאפשר למידות ואופן אפיה ביתי

מצרכים

1 ק״ג קמח

כוס שמן מזולה

חצי כוס שמן זית 

2 חופנים של עלי זעתר מיובש או קפוא

קורט מלח

כפית סוכר

כוס יוגורט לבן

חצי כף שמרים (מומסים במעט מים חמים)

למילוי

גבינת עיזים קשה מגורדת

אופן ההכנה

לשים לבצק אחיד את כל המצרכים (למעט גבינת העיזים). להוסיף מעט מים עד שמקבלים מרקם צמיגי, חלק ונעים. כשהבצק מוכן יש להניח אותו לשעה וחצי. לאחר שהבלילה תפחה, יוצקים בידיים משומנות כדורים בגודל פינג פונג, וכמו בעבודה עם קובה, פותחים אותם ושמים מעט גבינת עיזים. מושחים מעט ביצה עם פלפל שחור מלמעלה, ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות. אופים עד שהוא מוזהב מלמעלה ומלמטה. 

• 

• 

• 

• 

על הדרך: חנויות כריסטמס

חג המולד תכף כאן, והרחובות העולים מהרובע המוסלמי לנוצרי מקושטים באווירת החג. בחנויות תוכלו לרכוש עצי אשוח, כובעי סנטה קלאוס באדום ולבן, שוקולד חגיגי בצורת הצלוב, פסלים נוצרים ומתנות נוספות שמכניסות לאווירת החג. המחירים ״גמישים״ מחנות לחנות, וכדאי לעשות סקר מחירים לפני שפותחים את הארנק. חנות עם היצע טוב של מוצרים ומחירים טובים נמצאת בכניסה של השער החדש מצד שמאל. אם אתם כבר שם, תעשו לעצמכם טובה ותעצרו לקפה ומאפה מתוק בפטיסרי הסמוך של אבו סיר. אתם תודו לי.

תחנה רביעית: על הברכיים של סנטה

מי שמעונין להעמיק את אווירת החג מוזמן ל״הבית של סנטה״, מרחק שתי דקות הליכה משער יפו. סנטה הירושלמי הוא שחקן כדורסל לשעבר, איש גבוה ומרשים בשם עיסא קסיסייה, 190 סנטימטרים של קדושה. לפני כארבע שנים הוא הסב את אחד החללים בבית המשפחה ברובע הנוצרי, בית אבן גדול בן 700 שנה לביתו של סנטה. קסיסייה עיצב אותו באווירת סנטה קלאוס עם עצי אשוח, מזחלת שאפשר להיכנס אליה ולהצטלם למזכרת, קישוטי חג, בובות של ישו ומריה הקדושה וכד'. את הבית אפשר לזהות מבחוץ בזכות תיבת דואר אדומה שניתן לשלשל לתוכה מכתבים לסנטה קלאוס. הילדים יעופו על המקום, המבוגרים אפילו יותר.  הכניסה חופשית, תרומה בכניסה תתקבל בברכה.

כתובת: סנט פיטר 2, העיר העתיקה, ירושלים.

שעות פעילות בחודש דצמבר: 14,15,16,18,19,22,23,25,28,29,30 בין השעות 17:00-20:00.

• 

• 

• 

• 

• 

• 

תחנה חמישית: סיור חומות

אם נותר לכם כוח, אפשר לסיים את היום (או להתחיל אותו) בסיור על חומות העיר העתיקה. אני עשיתי רק חלק ממנו. עליתי בכניסה שלצד מגדל דוד, לא הרחק משער יפו, וירדתי בשער ציון לאחר שהשקפתי על הרובע הארמני. לא אכנס כאן לפירוט האתרים ההיסטורים שנשקפים מהחומה – משכונת משכנות שאננים מחוץ לחומות, כנסיית דורמציון ועד מגרשי הכדורסל היפים שמסתתרים בתוך הרובע הארמני – אבל הנוף שנשקף מהחומה הגבוהה המקיפה את העיר שווה הכל. הסיור על החומות יכול להתבצע עצמאית (כרטיס כניסה בעלות של 20 שקל לאדם), עם סיור קולי חינמי באפליקציה של ״סיורים קוליים בירושלים״, או לבד לגמרי, או שאפשר להזמין הדרכה בתשלום מפמי (החברה לפיתוח מזרח ירושלים) בטלפון 02-6277550 שלוחה 0. לסיור המודרך שיתקיים ביום חמישי הקרוב נותרו עוד מספר מקומות בודדים.  החומות פתוחות כל השבוע כולל שבת 9:00-16:00, שישי 9:00-14:00.

• 

• 

• 

• 

תביאו משהו חם,

איתי