אמנות בזמן סליחות: חמש הצעות לסוף הקיץ

מתוך עבודת הוידיאו ״זרות״ של ראידה אדון במוזיאון ישראל
דימוי מתוך פרויקט הגמר של מיכאל צור, בוגר המחלקה לצילום בבצלאל
זאת לא אורנה בנאי עם שביס מצד שמאל – זאת בכורה בנא, לימים בנאי, 1915 בירושלים, סבתא רבתא של אורנה

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא מהאחרונים לחזור לשגרה מאז סגר שעריו בחודש מרץ בעקבות נגיף הקורונה. בשבוע שעבר נפתח המוזיאון על פי התו הסגול, הכולל, בין היתר, גם הרשמה מראש. השבוע הזדמן לי להצטרף לחברתי הדס רפאל לסיור ערבית למוזמנים במוזיאון, והאמת, אין כמו סיור פרטי במוזיאון (כמעט) ריק מאנשים. מבין התערוכות החדשות בהן ביקרנו – כמו עבודת הוידיאו ״זרות״ של ראידה אדון, התערוכה ״אמות וסיפים: אלמנטים של אדריכלות מודרנית באמנות עכשווית״ והתערוכה הקבוצתית ״נופי גוף״ הבוחנת את גוף האדם ויחסיו עם הטבע, הנוף והקוסמוס – התערוכה המרגשת והיפה ביותר היא ״ברטה אורדנג: גלריה משלה״, שאצרה בפיוטיות רונית שורק. בניגוד לתערוכות תמה קבוצתיות או תערוכות המוקדשות לאמן יחיד או זרם באמנות – התערוכה מוקדשת לגלריסטית חשובה שפעלה בירושלים וניו יורק. בהחלט שיעור בפרגון ואהבת חינם. התערוכה הפרושה על פני שני חללים בינוניים אינה תערוכה גדולה, אך הבחירות האוצרותיות בה מדויקות, וניתן ללמוד ממנה על טעמה של אורדנג ועל תחילת דרכם האמנותית של אמנים ישראלים חשובים כמו רפי לביא, משה קופפרמן, אביבה אורי ואחרים.

מוזיאון ישראל, רופין 11, ירושלים. שעות פתיחה: שלישי, 21:00-10:00, רביעי ושבת, 17:00-10:00. מחיר כניסה: 54-27 שקל.

תימן: משבא לירושלים

התערוכה ״תימן: משבא לירושלים״ במוזיאון ארצות המקרא (שנמצא מול מוזיאון ישראל למי שבעניין לשלב בין השניים) חוגגת את ייחודה של הקהילה היהודית בתימן, מנהגיה ואורחות חייה. התערוכה נפתחה כבר בינואר השנה, אך בעקבות הקורונה נסגרה פחות מחודשיים. עכשיו היא נפתחת מחדש בליווי הופעות מוזיקליות הקשורות לנושא התערוכה, שיתקיימו מדי יום רביעי. הערב (רביעי) תופיע במקום להקת צלילי העוד המיתולוגית מכרם התימנים, ובהמשך להקת רבע לאפריקה והזמר סגיב כהן.

כבן לאב שנולד בעיר איב שבתימן, מיהרתי לבקר בתערוכה עם הפתיחה, כדי לגלות שסיפורה שזור בביוגרפיה האישית של מייסדת המוזיאון, בתיה בורובסקי ובעלה ד״ר אלי בורובסקי. אל תתנו לשם המשפחה להטעות אתכם, בורובסקי היא יאמנית מלידה, בתו של הצורף התימני זכריה ג׳מיל, והתערוכה הנוכחית היא סוג של קלוז׳ר עבורה.

למרות גודלה המינורי והמעט מאכזב של התערוכה, "תימן: משבא לירושלים", מצליחה לחדש הודות להתמקדות בקשרי המסחר, שבמרכזם הסחר במוצר הייצוא הייחודי של דרום ערב – השרף של צמחי הבושם: מור ולבונה. בתערוכה מוצגים גם סדרת תצלומים מרהיבה של נפתלי הילגר, שביקר בתימן מספר פעמים ותיעד את נופי המדינה וחיי הקהילה היהודית. בזמן הקורונה הוא גם העניק הרצאה אונליין שניתן לראות כאן.

מוזיאון ארצות המקרא, שמואל סטפן וייז 21, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון עד שלישי, 17:00-09:30, רביעי, 19:00-09:30. מחיר כניסה: 44-22 שקל.

הבוגרים של בצלאל

עד ה-31 באוגוסט תוצג תערוכת הבוגרים של בצלאל, אחד מאירועי הקיץ המרעננים בירושלים, והזדמנות לראות, לסמן וגם לרכוש עבודות של המבטיחים מבין הבוגרים. מאחר וסיור בין כל המחלקות עלול להיות מתיש, אני ממליץ להתחיל במחלקה לקרמיקה וזכוכית, שלטעמי היא המסקרנת והטובה מבין המחלקות במוסד, משם להמשיך למחלקה לאמנות, שהשנה עשתה קפיצה לגובה עם שלל עבודות מצוינות ומעוררות מחשבה, ולקנח בכל השאר. שימו לב שהתערוכה של המחלקה לצילום נמצאת בגלריה החדשה בטדי (מתחת לאיצטדיון ליד שער 22) ושל אדריכלות בבניין בצלאל במרכז העיר. עוד דבר שצריך לקחת בחשבון: למעט התערוכה של המחלקה לצילום, שפתוחה בימים שני עד חמישי בשעות 19:00-11:00 ובשישי בשעות 14:00-10:00 ואפשר להגיע לתערוכה בספונטניות – לתערוכות בהר הצופים והאדריכלות יש הירשם מראש בלינק כאן. בעיקרון לא נותרו תאריכים פנויים, אבל מדי פעם הם מפרסמים בפייסבוק כי נפתחו שעות וימים להגעה. שווה לעקוב.

העבודה של דביר בן טל מהמחלקה לקרמיקה וזכוכית בבצלאל. מצידי לגור בתוך זה. צילום: איתי יעקב

הבנאים במוזיאון מגדל דוד

משפחת בנאי לדורותיה היא נושא התערוכה החדשה המוצגת במוזיאון מגדל דוד, שנמצא בימים אלו בעיצומם של שיפוצים. ״הבנאים – זאת המנגינה שלנו״ היא תערוכת מסע שתחילתה ביהדות שיראז בפרס ועד העליה ארצה והתמקמות בני המשפחה בשכונת מחנה יהודה בירושלים. לצד חשיפת השושלת המשפחתית המסועפת, התערוכה מציגה גם את היבול האמנותי המפואר של בני המשפחה המפורסמים: יוסי, גברי, יעקב, יובל, אהוד, מאיר, אורנה, אביתר, אלישע וכל היתר.

מוזיאון מגדל דוד, שער יפו, העיר העתיקה. שעות פתיחה: שני – חמישי ושבת, 18:00-10:00; שישי, 14:00-10:00. מחיר כניסה: 40-18 שקל.

קולנוע ״כתר״

מיתרונות הקורונה: לא חובה להתקהל בכל מחיר. או במילים אחרות, גן עדן למיזנתרופים. אחת התערוכות שנהניתי מביקור בהן לאחרונה, היתה ״אולמות הקרנה לצופים יחידים״ במרכז לאמנות מחקר מעמותה שבקומת הכניסה בבית הנסן. ב”קולנוע כתר” מוקרנים סרטי וידיאו ארט קצרים, שנבחרו מתוך “התחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני” מהעשור האחרון. הם נאצרו לשש תוכניות בנות שעה לערך כ״א. הקונספט פשוט: מגיעים, בוחרים תוכנית ויושבים לצפות לבד באולם ההקרנה. אני בחרתי תוכנית מעניינת עם סרטים של ניר עברון, נירה פרג וסמנתה אדלר די אוליביירה. עוד במציגים: טל שוחט, אלהם רוקני, קרן רוסו, אריאלה פלוטקין ואחרים. ויש גם פופקורן למכירה.

מעמותה, בית הנסן, גדליה אלון 14, ירושלים. שעות פתיחה: שלישי עד חמישי, 15:00-19:00, שישי, 10:00-14:00. הכניסה חופשית

והגיע הזמן הזה בשנה שהביטוי תביאו משהו חם הוא לא המלצה.

קריר בערבי אוגוסט

איתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s