כשהמשוררת יונה וולך יצאה מבית החולים הפסיכיאטרי בטלביה בו טופלה באל.אס.די, היא כתבה מספר שורות שלימים יהפכו לאחד השירים היפים שלה: לא יכולתי לעשות עם זה כלום. יש מצב שגם בני גנץ מלמל את זה אתמול לעצמו כשהחליט לבגוד בחברי מפלגתו ולשבור את הלב ליותר ממיליון מצביעים. מהדיכאון הזה עוד נשתקם, אולי עוד נצליח לצאת לטריפ אחד אחרון. ליונה וולך היה את ד"ר מרסל עשהאל, שטיפל בה באופן ניסיוני בבית החולים לתשושי נפש ברחוב בנימין ד׳ישראלי בשכונת טלביה בירושלים. היא נכנסה ויצאה משם לסירוגין במשך 7 שנים. "אני רוצה להבין מה זה שיגעון", סיפרה לחבריה כשנכנסה לשם ב-1965. בסוף שנות התשעים הפסיק בית החולים את פעילותו, אבל ברחוב היוקרתי פועל עד היום מרכז בריאות נפש, דבר שלא מובן מאליו. בכל זאת, רק לאחרונה נמכר בבניין סמוך אליו פנטהאוז חסר אופי בן 4 חדרים ב-12 מיליון שקל.
בשבועיים האחרונים, כשהדבר החם בעיר הוא נגיף הקורונה, אני משוטט יותר ויותר. בעיקר פיזית במגבלות ההגבלות, אבל הרבה בדימיון. את הסדרה המצולמת בחרתי להשיק עם אחד הרחובות האהובים עלי בעיר הממוקם בשכונת טלביה, בה מתגוררים דיירים "מפורסמים" כמו נשיא המדינה ומעון ראש הממשלה, לצד קונסוליות ותושבים כמוני כמוך, שנדרשים לשלם את הארנונה היקרה ביותר בישראל. השכונה נבנתה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על אדמות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, שנקלעה לקשיים כלכליים ומכרה קרקעות לעשירי המקום: ערבים-נוצרים, רובם בעלי מקצועות חופשיים מירושלים, רמאללה, בית לחם ובית ג׳אלא. אלו הקימו אחוזות פאר אך גורשו או ברחו מבתיהם במלחמת העצמאות. רובם לא הורשו לשוב לבתיהם בתום המלחמה.
רחוב ד׳ישראלי נקרא ע״ש בנימין ד׳ישראלי, בנג׳מין בשבילכם, יהודי מומר, ששימש במהלך המאה ה-19 כראש ממשלת בריטניה. זהו רחוב לא ארוך שמתחיל בפינת רחוב מרכוס, מול תיאטרון ירושלים, ויורד עד לרחוב יצחק אלחנן, ממול למלון ענבל. מקבילים אליו הרחובות ז׳בוטינסקי וחובבי ציון, היפים לא פחות. למרות השינויים באופייה של השכונה ודייריה, האפיל היוקרתי נשמר לאורך השנים. עם זאת, חלק גדול מהדירות בפרויקטים החדשים (חלקם בשימור קפדני) נרכשו על ידי תושבי חוץ והם שוממות מאדם.
״סיפור הבתים בשכונות טלביה משקפים את שגשוג הבורגנות והאריסטוקרטיה הערבית בתקופת המנדט הבריטי״, כותב האדריכל דוד קרויאנקר בספרו ״שכונות ירושלים: טלביה, קטמון והמושבה הגרמנית״, בו נעזרתי כדי להביא את ההיסטוריה של חלק מהמבנים במסע וירטואלי ישירות אל הספה אצלכם בבית. ״ההיבטים האנושיים – אישיים של סיפורי הבתים מצטרפים לתמונה מקיפה של חברה, שמילאה תפקיד מרכזי בתולדות השכונות הערביות בירושלים מאז התקופה העות'מאנית ועד סוף המנדט הבריטי בשנת 1948״.
תודה על התגובה. ראשית, לא כולם קיבלו נכסים בחינם, ולא כולם היו אשכנזים. בוא נדייק. שנית, נכתב בפוסט שהתושבים הפלסטינים של השכונה גורשו. בחרתי לא להרחיב בסוגיה הזאת: 1. זה לא הרעיון של הפוסט; 2. אין לי את הידע המתאים (למרות שבעבר הצטרפתי לסיור בין בתי נפקדים בשכונה); 3. מעדיף להשאיר את הנושא לטיפול חוקרים בתחום. שבת שלום.
ועוד קומץ מילים: ברחוב חובבי ציון התגורר פרופסור יוסף נוה (Joseph Naveh; 21 בינואר 1928 – 21 בנובמבר 2011) היה ארכאולוג, אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נוה התמחה בכתב העברי העתיק, ופרסם מספר ספרים ועשרות מאמרים בנושא.
באותו רחוב התגורר פרופסור מיכאל ברונו שהיה גם נגיד בנק ישראל ושהציל את המדינה. איש שמאל.
יפה מאד. אבל שום מילה על הפריבילגים האשכנזים,כולם שופטים, פרופסורים ופקידים בכירים, קיבלו נכסים בשכונה שהיו מופקעים מהפלסטינים? כולל, אגב, מרטין בובר…
מקווה שאתה שורד את ימי הקורונה ומתלבש היטב גם בבית!
חן
Chen Misgav, Ph.D
Post-Doctoral Fellow, Department of Politics and Government
Ben-Gurion University of the Negev
Tel: +972 54 7922946
E-Mail: chenmisg@post.tau.ac.il
Personal website: https://telaviv.academia.edu/ChenMisgav
Recent articles:
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S026427511630169X
http://www.tandfonline.com/eprint/5Pu8QGZ6c8FJhuTP2Ywz/full
>
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה. ראשית, לא כולם קיבלו נכסים בחינם, ולא כולם היו אשכנזים. בוא נדייק. שנית, נכתב בפוסט שהתושבים הפלסטינים של השכונה גורשו. בחרתי לא להרחיב בסוגיה הזאת: 1. זה לא הרעיון של הפוסט; 2. אין לי את הידע המתאים (למרות שבעבר הצטרפתי לסיור בין בתי נפקדים בשכונה); 3. מעדיף להשאיר את הנושא לטיפול חוקרים בתחום. שבת שלום.
אהבתיאהבתי
אתה כותה נהדר, לא משנה על מה. עוקבת אחריך באדיקות.
אהבתיאהבתי
🖤
אהבתיאהבתי
מעניין ותמשיך לשוטט
אהבתיאהבתי
תודה 🙏
אהבתיאהבתי
כתבה מעולה ומעניינת. עושה חשק לסייר בשכונה
אהבתיאהבתי
וגם לכתוב. אנחנו ניזונים מזה.
אין מישהו לעניות דעתי שלקח לטפל באוצרות האלה. חלוצי.
אגב, להיכרות אני כתבתי את הספר "מהודו לירושלים".
אהבתיאהבתי
ועוד קומץ מילים: ברחוב חובבי ציון התגורר פרופסור יוסף נוה (Joseph Naveh; 21 בינואר 1928 – 21 בנובמבר 2011) היה ארכאולוג, אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נוה התמחה בכתב העברי העתיק, ופרסם מספר ספרים ועשרות מאמרים בנושא.
באותו רחוב התגורר פרופסור מיכאל ברונו שהיה גם נגיד בנק ישראל ושהציל את המדינה. איש שמאל.
אהבתיאהבתי