דונה איטליה: תערוכת טקסטיל של נשות הקהילה וביקור בבית הכנסת הונציאני

חלל הכניסה לתערוכה. "מי שברך שרה רבקה, רחל ולאה, הוא יברך את כל בת ישראל שעושה מעיל או מטפחת לכבוד התורה והמתקנת נר לכבוד התורה" (צילום: U. Nahon Museum of Italian Jewish Art in Jerusalem / Dudi Saad)
ספרי תורה בכיסוי עבודות יד שנוצרו על ידי נשות הקהילה האיטלקית (צילום: U. Nahon Museum of Italian Jewish Art in Jerusalem / Dudi Saad)

מתווך הדירות הראשון שפגשתי בירושלים, שהציע לי דירה ללא מיזוג וללא הסקה בקומה 6 במדרחוב ש"ץ היפה בעיר, היה איטלקי. המבטא החזק לא הותיר מקום לספק. הוא סיפר אז כי בירושלים חיה קהילה גדולה של יהודים מאיטליה. ידעתי על אמריקאים שכבשו את השכונות רחביה וקטמון, צרפתים שהתנחלו בבקעה והמושבה הגרמנית, ובכלל, על זרים ששוטפים את העיר והפכו את העברית (והערבית) בבתי הקפה לשפה נדירה, כזאת שכבר לא שומעים ברחובות השכונות החילוניות במרכז העיר. היידיש בשכונות החרדיות עדיין נותרה חזקה. מפה לשם, אותו מתווך סיפר כי הקהילה בעיר מונה מאות משפחות, שלאט לאט הבחנתי בהם: במיני מרקט השכונתי, בפיצה ליד הבית ובכל מקום. 

אף על פי כן, על המוזיאון ליהדות איטליה ששוכן במרכז העיר שמעתי לפני מספר חודשים, ובשבוע שעבר התפניתי לבקר בו. ידיד הבלוג ע.א שהגיע לביקור בזק מברלין, חיבר אותי לחברתו, אוצרת המוזיאון אנסטסיה בוטיטה, וכשיצאה השמש צעדתי לכיון התערוכה "שתי וערב – נשים כשומרות המורשת היהודית באיטליה" (נעילה: 20 בינואר 2020; אוצרת: אנסטסיה אביבה בוטיטה), תערוכת טקסטיל ייחודית שנאצרה מאוסף המוזיאון שכולל מאות אלפי פריטי טקסטיל ותכשיטי כסף. בהנחה והשמועה כי דולצ׳ה & גבאנה (כפי שפורסם בשבוע שעבר במדור הרכילות ״העלוקה״ של ״ידיעות אחרונות״) צפויים להגיע ולהציג בשבוע האופנה בתל אביב שיתקיים במרץ, מומלץ לשני הקתולים לקפוץ לג׳רוזלם למשש טקסטיל יהודי. אחרי פרשת הגזענות שהפנו כלפי האומה הסינית, קצת ג׳ואיש-וושינג תמיד עוזר למרק את המצפון.

חלל המוזיאון שנמצא בימים אלו בשיפוצים, מכיל מלבד החלל המוזיאלי בקומה השניה גם בית כנסת פעיל המשמש בשבתות את חברי הקהילה בעיר. זהו בית כנסת מקורי מהמאה ה-18 של קהילת יהודי קוניליאנו ונטו, עיירה הממוקמת צפונית לוונציה, שנותר לשימוש מזדמן עד למלחמת העולם הראשונה. באתר האינטרנט של המוזיאון מספרים כי ״התפילה האחרונה התקיימה בו ביום כיפור בשנת 1918 על-ידי קצינים וחיילים יהודים מהצבא האוסטרו-הונגרי, ובראשם הרב הצבאי הצעיר הארי דויטש. מאז ועד אחרי מלחמת העולם השנייה, בית הכנסת עמד בשיממונו, ולאחר מכן הובא לירושלים״. עיטורי הזהב בסגנון הרוקוקו וגילופי העץ הייחודים, הופכים אותו לאחד היפים בעיר, לפחות בין אלה שזכיתי לפקוד כאן בירושלים. 

השבוע וחצי הקרובים הם הזדמנות אחרונה לבקר ב"שתי וערב", שמאפשרת הצצה לעבודות יד טקסטיליות של נשים מהקהילה היהודית באיטליה, נשים שעשו הכל לטובת "הידור מצווה". הן אפילו זכו לתפילה מיוחדת מאנשי הקהילה. באולם הכניסה מוצג נוסח תפילה מסידור בני רומא עם הברכה: "מי שברך שרה רבקה, רחל ולאה, הוא יברך את כל בת ישראל שעושה מעיל או מטפחת לכבוד התורה והמתקנת נר לכבוד התורה". באנגלית, וכנראה באיטלקית, זה נשמע טוב יותר: Who Fashions a coat or covering to adorn the Torah".  

בתערוכה תפגשו פרוכות ייחודיות מהמאה ה-16, כמו פרוכת טדסקי מונציה (בתמונה הגדולה למעלה), תחרות ונציאניות יפות, והינומות כלה וטליתות שרקמה האישה האיטלקיה לארוסה. את עינינו לכדו אסופה של מעילים ייחודים לכיסוי ספרי תורה ובתוכם זוג מעילי ספרי תורה מפירנצה המתוארכים למחצית המאה ה-18, אשר נראים כמו סריגים של בית האופנה Missoni (בתמונה למטה). מסתבר שמשפחת מיסוני לא המציאו דבר, ומדובר ברקמה צבעונית מחוט משי על בדי פשתן ויוטה בתפר להבה (תפר הונגרי הידוע גם כ- Bargello). נגיעה מעניינת נוספת לאופנה היא פרוכת מסוף שנות ה-90 שנוצרה מבגדים של חברת בגדי הים הישראלית גוטקס.

לא, מיסוני טרם פתחו קו יודאיקה, למרות ביקור מתוקשר בישראל ותצוגה בתל אביב. מעילי ספרי תורה מפירנצה המתוארכים למחצית המאה ה-18 (צילום: U. Nahon Museum of Italian Jewish Art in Jerusalem / Dudi Saad )

שעות פתיחה: א'-ד', 16:30-10:30; ה', 19:00-12:00. ו' + שבת, סגור. 

מחיר כניסה: 25 שקל, ילד וסטודנט, 15 שקל, אזרח ותיק, 10 שקל

בווייז: הלל 25, ירושלים (הכניסה מסביב)

אם אתם כבר בסביבה, רשמו לפניכם שלושה מקומות עם אוכל איטלקי ברדיוס של חמש דקות הליכה 

1. אנה 

האיטלקיה שבקומה השניה של בית אנה טיכו, ואחת המסעדות האהובות עלי בעיר. מטבח איטלקי מודרני חלבי כשר. פשוט לעצור על הבר לכוס מראווי של רקנאטי ולדגום כמה ראשונות. סגורה בשבת. כתובת: הרב אג״ן 10.

2. פיקולינו

האיטלקיה המיתולוגית שהקימה נאווה ביבי שהלכה לעולמה הקיץ. המסעדה ממוקמת במדרחוב משה סלומון ונחשבת לאחת המסעדות הוותיקות והפופולאריות בעיר. חלבית וכשרה למהדרין. סגורה בשבת. כתובת: יואל משה סלומון 12.

3. צ'ילי פיצה 

יש המכנים אותה הפיצה הטובה ביותר בעיר בשל מגוון רחב של פיצות ייחודיות. פתוחה בשבת ונמצאת ממש מול המוזיאון. כתובת: הלל 28.

אגב, השבוע נרשמו כאן 4 מעלות בלילה. א-ר-ב-ע. אז תביאו משהו חם

איתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s