להתראות תל אביב, שלום ירושלים

• 

• 

כל העניין הזה עם חבלי לידה, ולכתוב על עצמך בגוף ראשון יחיד, לא בא בקלות לאנשים עם סף סבלנות נמוך כמוני; אבל תהליכים יש גם בבני אדם, וכמו אבוקדו, אני מקווה שהבלוג הזה יוצא כשהתבשלתי לזמן הנכון ולא רגע אחד מיותר. אז שנתיים לאחר שחלמתי על בלוג ירושלמי, ליידיז אנד ג'נטלמן, בויז אנד גירלז, אני גאה ונרגש להשיק את "תביאו משהו חם" – זירת תוכן שמבקשת לעדכן על האירועים החמים בירושלים מבעד לעיניים של תל אביבי לשעבר וירושלמי בהווה. "תביאו משהו חם" כי תמיד קר. גם בחום יוליאוגוסט תמיד כדאי להצטייד בירושלים בחולצה עם שרוולים ארוכים. מדי שבוע אנסה לספר לכם דרך מילים ותמונות על הדברים, האנשים והמקומות המעניינים בעיר, שבילים נסתרים ורגעים שתיעדתי על הדרך. 

את הבלוג הזה אני כותב ומוחק, מתקן ומדייק, בעיקר כדי להבין טוב יותר את ירושלים שלי, כמו  גם כדי לסייע למי שמגיע לפה ותוהה מה יש לעשות כאן, וזאת לאחר שקיבלתי לא מעט הודעות פרטיות מחברים ומכרים שמבקשים המלצה על מסעדה פתוחה בשישי בערב או באיזה מלון כדאי להתאכסן, ולאן יוצאים כאן לשתות לעזאזל. ויש, תודה לאל, לא מעט בארות שיכר שאפשר להטביע בהן את הראש. אבל זה לא העניין המרכזי. כבר שנתיים עברו מאז עברתי מתל אביב לירושלים. גלות מרצון. ובמשך שנתיים שנושא השיחה של אנשים מחוץ לירושלים ומתוכה מתחיל עם השאלה: למה עברת לירושלים? כאילו שלא לגור בה זה ברור מאליו. או שלגור בתל אביב היא המקום היחיד בו אפשר לנהל חיים במקום המטורלל הזה. 

הנה כמה תשובות: לגור בירושלים היה חלומשלי מגיל צעיר. לאחרים זה אולי נשמע כמו חלום בלהות, אבל האנרגיה הפלורליסטית של העיר (יש מי שיחלקו עלי, אני בטוח) שבתה אותי. תל אביב אולי ליברלית יותר, אבל הומוגנית, כלואה בשבטים, תובענית, ובשלב מסוים כיבתה את תשוקותיי. כאן נראה שהכל אפשרי. ירושלים פתחה מחדש את הטעמים והאיוויים שהיו חבויים בי, כמו גם לגלות מחדש בעצמך תכונות כמו  סקרנות, סובלנות, היכולת – וגם הצורך – לייצר חברים חדשים ולחזק ישנים, לדעת את עצמך. וגם אין פה קורקינטים שרוצים להרוג אותך על המדרכה, יש פחות פוזה בכל מקום, וזה המקום היחיד בעולם בו אתה יכול ללכת לבר גייז ולמצוא ב-20 מ"ר רבועים את מורכבותה של העיר: חילונים, דתיים לאומים, חרדים, פלסטינים ממזרח העיר, קוויריות מבצלאל ולסביות מצטופפים במקום אחד ומגלים סולידיות בעיר שסובלת מהפרעת אישיות גבולית. 

• 

• 

ועוד מספר סיבות לאהוב את העיר

1. מזג האוויר, כמו גם היכולת אשכרה ללבוש סוודרים מצמר בחורף. 

2. שכונות יפות להכאיב כמו טלביה, המושבה הגרמנית, שייח' ג'ארח

3. דרינק של אחר הצהריים באמריקן קולוני. אולי המלון הכי יפה בארץ. 

4. אם אתם.ן בקטע רוחני תמיד אפשר לעצור רגע ולדחוף פתק לכותל, להצטלב בכנסיית מריה מגדלנה בהר הזיתים או להיכנס לאחד המסגדים הפרושים בעיר. 

5. מורדוך בשוק. וגם לינא בעתיקה. ומוריס לחובבי הבשר. 

6. הרכבת המהירה מתל אביב הגנה לירושלים יצחק נבון ובכיוון ההפוך בפחות מחצי שעה. שאוטוטו תפעל במתכונת מלאה.

7. החברים הירושלמים החדשים שלי.

איתי 

ותודות ראשונות: את האיור בלוגו יצרה המאיירת טליה צורף על פי תצלום של נטלי מיכלסון שתפסה אותי בשבוע האופנה בפריז לפני זמן מה. את הלוגו עיצבה חברתי המוכשרת רונית יזרעאלי (שאני פשוט קורא לה צ׳ח), ולכל מי שניג׳ס לי ושאל מתי עולה הבלוג. הנה הוא כאן. תביאו משהו חם.